חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בני בתירה

חכמים שעמדו בהנהגתו את העם אחרי שמעיה ואבטליון, ולפני הלל, כמאה שנה לפני החורבן.

בני בתירא ויתרו על תפקיד הנשיאות והעבירו אותו להלל, משום שהכירו שהוא עולה עליהם בתורה. הדבר היה כאשר ערב פסח חל בשבת, ולא ידעו אם מקרבים קרבן פסח בשבת אם לאו. סיפור המעשה מסופר במסכת פסחים:
פסחים דף סו עמוד א
תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו.
שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו?
אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת.
אמרו לו: מנין לך? אמר להם: נאמר 'מועדו' בפסח ונאמר 'מועדו' בתמיד. מה מועדו האמור בתמיד - דוחה את השבת אף מועדו האמור בפסח - דוחה את השבת. ועוד, קל וחומר הוא: ומה תמיד שאין ענוש כרת דוחה את השבת, פסח שענוש כרת - אינו דין שדוחה את השבת.
מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח.
התחיל מקנטרן בדברים, אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם - עצלות שהיתה בכם, שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון.
אמרו לו: רבי, שכח ולא הביא סכין מערב שבת מהו?
אמר להן: הלכה זו שמעתי ושכחתי. אלא, הנח להן לישראל אם אין נביאים הן - בני נביאים הן. למחר, מי שפסחו טלה - תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי - תוחבו בין קרניו. ראה מעשה ונזכר הלכה, ואמר: כך מקובלני מפי שמעיה ואבטליון.
התנהגות יוצאת דופן זו נזכרה לשבח לדורות. ר' יהודה הנשיא היה אומר:
כל מה שיאמר לי אדם לעשות אני עושה, חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני (הלל), שויתרו על הנשיאות ומינו אותו לנשיא עליהם (ירושלמי כתובות ו:ג).
ממשפחת בני בתירה יצאו חכמים במשך מאות שנים. אחרי החורבן תפסו חכמים מבני משפחה זו עמדה חשובה בין חכמי יבנה הראשונים.

בזמן בית המקדש היו תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת רק בבית המקדש. לאחר החורבן רצה ר' יוחנן בן זכאי לקבוע שתוקעים בשופר גם ביבנה, וחשש שבני בתירה ימנעו ממנו לתקוע, וכך עשה:
פעם אחת חל ראש השנה להיות בשבת, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה: נתקע? אמרו לו: נדון. אמר להם: נתקע ואחר כך נדון. לאחר שתקעו אמרו לו: נדון. אמר להם: כבר נשמעה קרן ביבנה ואין משיבים לאחר מעשה (ר"ה כט:ב).
סמוך לחורבן חי בנציבין שבבבל ר' יהודה בן בתירה הראשון. בין חכמי יבנה חי חכם בשם ר' יהודה בן בתירה. במקורות מוזכרים גם ר' יהושע בן בתירה ור' שמעון בן בתירה.

מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
נשיאים

שמעיה
הזוגות