לדף ראשי





עסק באגדה, ורבים מאמריו בתחום זה, הן שלו והן דברים שמסר מאחרים. הוא מוסר כמעט את כל מאמריו של ר' חלבו, את מאמרי ר' שמואל בר נחמן, שקיבל מר' חלבו. וכן מאמרי הדרשנים הגדולים: ר' לוי, ר' אבא בר כהנא, ר' יהודה בר סימון, ואחרים. דברי ר' ברכיה מצויים ביותר במדרשים.

היה כהן. שם אביו היה ר' חייא, ושניהם מוסרים דברי אגדה ביחד (ויק"ר ל:א). כן מוסר ר' ברכיה בשם ר' חייא אביו (תנחומא בובר, חיי שרה ו).

בדרשותיו עורר לתורה ולגמילות חסדים:

אפילו כל העולם כולו אינו שווה לדבר אחד של תורה (ירושלמי פאה א:א). אמר הקב"ה לישראל: בני, אם ראיתם זכות אבות שמטה (שמתמוטטת ואינה עומדת לכם) וזכות אמהות שנתמוטטה - לכו והדביקו בחסד (ירושלמי סנהדרין י:א).

התאונן על מצבה של כנסת ישראל תחת עול רומי הנוצרית:

אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! הכתבת לנו בתורתך (דברים כה:יז) "זכור את אשר עשה לך עמלק". לי עשה ולך לא עשה? לא החריב את מקדשך? עד שאתה אומר לנו זכור - אתה זכור! אנו שכחה מצויה בנו, אבל אתה שאין שכחה לפניך, אתה הווי זכור וכו' (איכ"ר ה:א).

תאר את עיכוב הגאולה:

מעשה באחד שהיה יושב ודורש: 'כל אלמנה ויתום לא תענון'. אלמנה אחת שמעה ובאה אליו. אמר לה: לכי עכשיו ובואי למחר... אמרה לו: לא באתי אליך אלא על ששמעתי אותך אומר כל אלמנה ויתום לא תענון, ואתה אומר לי לכי עכשיו ובואי למחר? כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! לא באנו אליך אלא סמוכים על רחמיך, שנאמר "כי לא לנצח ישכח אביון" (תהלים ט:יט). ואתה שוכח אותנו, עד אנה ה' תשכחני? (שו"ט יג:א).
אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! ממה שאתה מביא אורה לעולם שמך מתגלה בעולם. ומה היא האורה? גאולה! (שהש"ר א:ג).
אמר הקב"ה: אומה אחת אתם לי מאומות העולם" (ויק"ר כז:ז).
"הווי זהיר בגחלתן שלא תיכווה, שכל מי שאינו ניזהר מן ישראל לוקה, שנאמר (בראשית יב:יז) וינגע ה' את פרעה" (שו"ט צב:יא).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן