לדף ראשי




אלול הוא תמיד חודש חסר, ויש בו 29 ימים.
ראש חודש אלול תמיד יומיים. יום ב' שבראש חודש, הוא א' אלול, חל בימים אבד"ו (או"ח סי' תכ"ח).

כשמברכים ראש חודש אלול יכוין גם על תשרי (שאין מברכים אותו) ויאמר "הבאים (לשון רבים) עלינו לטובה" (לבושי מכלול בספר טעמי המנהנים קונטרס אחרון מ"ח ע"ב).

הקדמונים נתנו סימן לימים נוראים המתחילים מחודש אלול וגומרים בהושענא רבא, הפסוק אריה שאג מי לא יירא:
"אריה" ראשי תבות: א'לול ר'אש השנה י'ום כפור ה'ושענא רבא.
גם סימן לחודש אלול: א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י;
וכן: ומל ה' אלוהיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך;
להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).
סימן נוסף לחודש אלול: "ואשר לא צדה והאלהים א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך מקום לנוס שמה" - ראשי תבות אלול, לרמוז כי חודש זה נתנו הש"י לכפרה לכל מי שחטא בשגגה.

מזמור לדוד ה' אורי
מיום א' אלול ועד "שמיני עצרת", נוהגים לומר אחר שיר של יום מזמור כ"ז בתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", ואומרים אחריו קדיש יתום. כמו כן אומרים מזמור זה בסוף תפילת ערבית (ויש אומרים במנחה).
טעם אמירת המזמור נאמר במדרש שוחר טוב (תהילים כ"ז):

"אורי" בראש השנה
"וישעי" ביום הכיפורים
"ממי אירא" בהושענא רבא"
ועוד שנזכר בו "לולא" האמנתי שיש בו אותיות אלול.
(מנהגי ישורון סי' קל"ט).

תקיעת שופר בחודש אלול
מנהג בכל תפוצות ישראל לתקוע בשופר (תשר"ק=תקיעה שברים תרועה תקיעה) מתפילת שחרית של א' אלול, ועד ערב ראש השנה. מפסיקים בערב ראש השנה, ותוקעים בראש השנה שהוא עיקר זמן התקיעות.
מראש חודש אלול עד יום הכיפורים הם ארבעים יום ששהה משה רבנו בהר. ומשנכנס אלול מרבים בתשובה ותוקעים להזהיר ולזרז את העם לתשובה (מנהגי מהרי"ל הלכות ימים נוראים).

ר' יהושע בן קרחא אומר: ארבעים יום עשה משה בהר. לאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, ובי"ז בתמוז שבר את הלוחות והרג את לייטי ישראל, ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל. ובראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה "עלה אלי ההרה", והעבירו שופר בכל המחנה שמשה עולה להר, כדי שלא יטעו עוד אחר העגל. על כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה (פרקי דר"א פמ"ו, מחזור ויטרי עמ' 362 ורש"י פרשת כי תשא פסוק ועלית בהר).

נראה מזה כי המנהג הראשון היה לתקוע רק בר"ח אלול, לזכר השופר שהודיעו במחנה ישראל כי משה עלה להר, ואחר כך הנהיגו לתקוע בכל ימי החודש, לעורר את העם לתשובה.

סליחות בחודש אלול
ימי חודש אלול הם ימי רצון וימי רחמים וסליחות. ספרדים נוהגים לקום באשמורות לומר סליחות מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, בימי החול. אשכנזים מתחילים לומר סליחות ביום א' בשבוע שחל בו ראש השנה. ואם חל ראש השנה ביום ב' וג', מתחילים לומר סליחות ביום א' בשבוע שלפניו.

זמן אמירת הסליחות בסוף הלילה סמוך לאור הבוקר, וביום ראשון של סליחות משכימים יותר קצת, כדי להתאים ללשון הפזמון שאומרים בו "בזעקם בעוד ליל", וכן "רצה נא עתירתם בעמדם בלילות" (מטה אפרים סי' תקפ"א י"א).

חסידים מתחילים בסליחות מיד אחר חצות הלילה, כי הזמן שלפני חצות שייך למוצאי שבת ואין אומרים סליחות בשבת. הש"ץ שאומר סליחות יתעטף בטלית ולא יברך על עטיפתו בלילה, וכשיאיר היום והגיע זמן ציצית, יסיר הטלית ויתעטף בה שנית ויברך עליה (שם סעיף י"ד).

ראוי לעמוד בשעת אמירת הסליחות. ויש אומרים "זכור רחמיך" בישיבה ועומדים לאמירת "שמע קולנו". ומי שקשה לו העמידה, יעמוד לפחות כשאומרים "אל מלך יושב" ו"שלש עשרה מדות" ובשעת הוידויים (שם סעיף י"ח).

יחיד האומר סליחות ידלג על שלוש עשרה מדות, כי אין לומר י"ג מדות דרך תפילה בפחות מעשרה, וכן על הבקשות בלשון ארמי "מחי ומסי" ו"מרן די בשמיא" (בשם התניא שם סעיף כ"א).
בערב ראש השנה משכימים לפני האיר היום, ואומרים סליחות רבות המתחילות ב"זכור ברית".

ניצבים וילך
פרשת אתם נצבים קוראים תמיד לפני ראש השנה, ולכן כשחל ראש השנה ביום ב' ג' שיש שתי שבתות בין ראש השנה לסוכות צריכים לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ראש השנה ליום הכיפורים והאזינו בין יום הכיפורים לסוכות, וסימן לדבר פת בג המלך, וביאר המג"א המלך הוא ראש השנה שאומרים בו המלך הקדוש והמלך המשפט, אם חל בימי ב' ג', פתות אותה פתים, שמחלקין נצבים וילך אבל כשחל ראש השנה ביום ה' ז' אין בין ראש השנה לסוכות אלא שבת אחת שקוראים בה האזינו, ואז קוראים נצבים וילך ביתר לפני ראש השנה. הטעם שקוראים נצבים לפני ראש השנה כדי להפסיק בין תוכחה מפרשת כי תבוא ובין ראש השנה (או"ח סי' תכ"ח ד' ומג"א שם), ועוד טעם אחר כי הלשון אתם נצבים היום כלכם וגו' מורה להכין את עצמם בתשובה ליום הדין.

מנהגים הקשורים לאלול ולעשרת ימי תשובה, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מעגל השנה - חודש אלול



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן