לדף ראשי




העביר הרבה מאמרים של חכמי א"י לישיבות בבל. הביטוי "כי אתא (כאשר בא) רב דימי אמר..." שגור מאוד בתלמוד הבבלי.
בירושלמי הוא נקרא ר' אבדימי (או אבודמא) נחותא (כלומר נוסע, יורד ים), בשל נסיעותיו התכופות לבבל. יתכן שתפקידו מטעם ישיבת פומבדיתא, היה להביא את מאמרי חכמי ארץ ישראל.

רב דימי הרבה למסור מאמרים של חכמי א"י, בייחוד מאמרי ר' יוחנן, ריש לקיש ור' אלעזר. הרבה מאמרים מסר בלי שם אומרם. הביטוי "אמרי במערבא" שגור על פיו מאוד (עירובין ג:א, סוכה י:א, ועוד). מסר גם מאמרים של תנאים וקטעי ברייתות שונות.
רב דימי עזר להרחבת הידיעות מתורת א"י בבבל. מאות פעמים נזכר שמו על מסורות חשובות. היה מדקדק מאוד בשמועותיו. יש והודיע בעצמו כי טעה באחת מהודעותיו, או שלח בכתב: דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי, ברם כך אמרו... (שבת סג:ב).

מסר גם הרבה מסורות היסטוריות מתקופות שונות, כגון גזרות בית דין של חשמונאים (ע"ז לו:ב); עיר אחת הייתה לו לינאי המלך בהר המלך (ברכות מד:א). מתקופת התנאים עד ימי רבי ואחריו "מעשה בא לפני רבי בבית שערים" (כתובות קז:ב); "פעם אחת יצא רבי לשדה"; (ע"ז לה:ב). מוסר על מנהגי א"י, ארחות חייהם, מידותיהם, פתגמיהם וטבע הארץ.

כאשר הורע המצב בא"י, עקב הרדיפות בימי גלוס ואורסקינוס, בשנת 351, ירדו כל ה"נחותי" לבבל.

כשבא רב דימי [מארץ ישראל] אמר:
ימי הנוער - זר ורדים. ימי הזיקנה - זר סרפדים. (שבת קנב:א)
כשבא רב דימי אמר: אומרים בארץ ישראל - בהיר הענן - מועטים מימיו. חשוך הענן - רבים מימיו. (תענית י:א)
כשבא רב דימי אמר: אומרים בארץ ישראל - מלה - בסלע, שתיקה - בשניים. (מגילה יח:א)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן