לדף
ראשי
דניאל בן עזריה
נשיא וגאון בא"י 1051-1062. מזרע ראשי גולה בבבל ויליד בגדאד. אחרי מות הגאון שלמה בן יהודה, עמדו בראש הישיבה יוסף הכוהן, אב בית דינו של שלמה בן יהודה, ואליהו הכהן, בנו של שלמה הכוהן שקדם לשלמה בן יהודה. למרות זאת השתלט דניאל על תפקיד ראש הישיבה. על השתלטותו של דניאל בן עזריה מספר אביתר הכוהן, בן אחיו של יוסף הכוהן ב"מגילתו": "בימי יוסף הכוהן ואליהו הכוהן, שני גאונים, עלה עליהם דניאל בן עזריה מבבל ויתחזק בכת צלע (כינוי לקראים שבירושלים) ואחרים עמהם ויד הרשות, וירע להם רעה גדולה ויצב עליהם מצור, ובכל מקרא קודש ושבת וחודש יביאו עליהם גוליירים מלפני הרשות לאחוז (=לסגור) בתי מדרשות מבלי יוצא ובא, וכמה פעמים הריצם אל הבור בריציון גדול אשר אינם יכולין לעמוד בו. וימת יוסף הכוהן הצדיק בחנוכה בשנת אשס"ה (1054) פתאום, ובעת מותו נשא עיניו אל השמים וכפיו ואמר: ירא ה' וישפוט".לאחר מות יוסף הכוהן השלים אחיו אליהו הכוהן, אביו של אביתר, עם דניאל בן עזריה: דניאל נשאר נשיא וראש ישיבה, ואליהו נתמנה אב בית דין. ממקורות אחרים ידוע שדניאל בן עזריה היה מכובד על בני דורו ושמעו הגיע עד מצרים. החליף מכתבים עם ר' אפרים בן שמריה, ראש קהילת הירושלמיים בפוסטאט, ואחד מבתי הכנסיות שבאותה עיר נקרא על שמו ("כניסת דניאל הנשיא"). בכתבי הגניזה נמצאה תעודה מעניינת של אחד מבני פוסטאט, יוסף בן שמריה איש ברקה (בקירינאיקה), שבה הוא מתחייב להיות "מהיום הזה ועד לעולם מתהלך ביושר וכושר ונוצר לשונו מרע ושפתותיו מדבר מרמה" ושלא יספר "בגנות אדם מישראל ושלא יפצה פיו בזיכרון יושבי ירושלם וזולתם את כלל הישיבה הקדושה וחבורתם בשום זילזול" ושיהיה "מכאן ועד לעולם אוהב את אוהבי אדוננו דניאל הנשיא הגדול ראש ישיבת גאון יעקב ואת אוהבי רבנו אליהו הכוהן אב בית דין של כל ישראל ושונא לשונאם". ואולי יש כאן הד לדברי "מגילת אביתר". בשנת 1060 חלה דניאל בן עזריה במחלה קשה. אביתר כותב על מחלה זו דברים אלה: "נפל דניאל בן עזריה בחלאים רעים, אחד שבהם שהיה נכפה בכל שנה שישה חודשים והיה אומר בכל יום: צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי, אני אסרתי את רבי יוסף הכוהן בכיבולים ועתה כזה תבע הקב"ה עלבונו והנני נאסר בכבל ייסורי שמים".דניאל מת בחודש אלול ד"א תתכ"ב (1062). את מקומו ירש אליהו הכוהן. על פעולתו התורנית והספרותית של דניאל בן עזריה אין אנו יודעים כלום. נשתיירו בידינו כמה מעשי בית דין, שהוא חתום בהם. מקור הערך: על פי מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|