לדף ראשי




1. רב המנונא שבדור השני
רב קורא לו "בני", ומוסר לו פתגמי חכמה ומוסר (עירובין נד:א). חברו הקרוב ביותר היה רב חסדא, ופעמים רבות מוסר התלמוד שמועה, ואין ברור אם אמר אותה רב הונא לרב חסדא, או להפך. הוא מוסר מאמרים בשמו של רב. כלל הוא: כל מקום שנאמר "אמרי בי רב" הכוונה לרב המנונא (סנהדרין יז:ב).

מלבד מאמריו בהלכה נשארו ממנו כמה וכמה מאמרים באגדה, הדנים בעיקר בשבח תלמוד תורה ותפילה.

"לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן" (שבת קיט:ב).
קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה. מה היא? (דברים לג:ד) "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (סוכה מב:א).
"אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה" (קידושין מ:ב).
"כל המתפלל בערב שבת, ואומר ויכלו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית (שבת קיט:ב).

היה מסיים את תפילתו בתחינה זו:

"יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתעמידנו בקרן אורה, ואל תעמידנו בקרן חשכה, ואל ידווה לבנו ואל יחשכו עינינו" (ברכות יז:א).

רב המנונא קבע את ברכת התורה:

"אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה".

על ברכת התורה אמר: "זו היא מעולה שבברכות" (ברכות יא:ב). קבע את נוסחן של כמה ברכות אחרות (שם נז:ב-נח:א).

מעשי פלא סופרו על מותו: כאשר נפטרו רבה בר הונא ורב המנונא, העלום לארץ ישראל. כשהגיעו לגשר צר עמדו הגמלים נושאי ארונותיהם מלכת. כששאל הישמעאלי (מנהיג השיירה) לסיבת הדבר, אמרו לו רבנן: כבוד הם נותנם זה לזה. זה אומר ילך מר בראש וזה אומר ילך מר בראש. אמר הישמעאלי: ילך רבה בר הונא בראש. עבר הגמל שנשא ארונו של רבה בר הונא, נשרו שיניו של אותו הישמעאלי (מו"ק כה:א-ב).
כשנפטר רב המנונא נפלו סלעי ברד מן הרקיע (שם ב).

2. רב המנונא שבדור השלישי
תלמידם של רב חסדא, רב הונא ורב יהודה. מוצאו היה מהרפניא שבבבל (יבמות יז:א).
חבריו היו ראשי החכמים בדור השלישי: רבה, רב יוסף ור' זירא.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן