לדף ראשי




אילם ואילמת אינם נוהגים בדינים אלה:

אינם חולצין, ואם חלצה חליצתם פסולה, כי עליו לומר "לא חפצתי לקחתה", ועליה לומר "מאן יבמי" (רמב"ם יבום וחליצה פרק ד).
בבן סורר ומורה אם האב או האם אילמים, אינם יכולים לומר "בננו זה" וגו' (סנהדרין ע"א. רמב"ם ממרים סוף).
דין סוטה אינו נוהג באילמת, שכתוב "ואמרה האשה אמן אמן" (רמב"ם סוטה פרק ב).
בעדות - אילם פסול לעדות, שכתוב "אם לא יגיד" וגו'. אבל הוא כשר לעדות אשה, שיכול להעיד ע"י כתיבה, משום שהקילו בעגונה (רמב"ם עדות פרק ט, ש"ע אה"ע חו"מ סי' ל"ה).

אלם או מי שנשתתק ושאלוהו אם ירצה שיכתבו גט לאשתו והרכין בראשו לומר הן, בודקים אותו בדיקה יפה וכותבים ונותנים הגט (ש"ע אהע"ז סי' קכ"א). לדעת הרמב"ם אף אם כתב לסופר ולעדים ודעתו מיושבת עליו נותנים הגט (גרושין פרק ב).
וכן דינו לעניין מקח וממכר (רמב"ם מכירה פכ"ט, ש"ע אה"ע חו"מ סי' רל"ד).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן