 לדף
ראשי
חגי
ר' חגי (רב חגא). אמורא בדור השלישי והרביעי, במאה הרביעית לספירה. יליד בבל. עלה לא"י וחי בה ימים רבים. בבבל היה תלמידו של רב הונא ומשמשו. בא"י למד אצל ר' זירא. בזמן הראשון לא נחשב עוד ר' חגי בין החכמים, ועולא היה מרשה לעצמו לזלזל בו (ע"ז סח:א). אולם במשך הזמן עלה בתורה, עד כי נחשב לתלמיד מובהק של ר' זירא, ור' הילא משבח את ר' חגי שהוא בעל סברא (ירושלמי קידושין ג:ב). ואמנם הרבה מאמרים בהלכה מסר בשם ר' זירא רבו. עסק באגדה, והוא מוסר מאמרי אגדה בשם ר' יצחק ובשם ר' שמואל בר נחמן. ויגד לרבקה. מי הגיד לה? ר' חגי בשם ר' יצחק: אימהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות. (בר"ר סז).בימיהם של ר' יונה ור' יוסי נחשב ר' חגי לאישיות המוסמכת ביותר בישיבת טבריה, עד שהוא היה הפותח ור' יונה ור' יוסי החותמים (ירושלמי ר"ה ב:ה). ר' יוסי קורא לו רבי (ירושלמי שבת א:ה) ושניהם נושאים ונותנים יחד בהלכה (ירושלמי כתובות ד:א, ועוד). בזמן עצירת גשמים או פורענויות אחרות, היה ר' חגי מכריז צום ודורש לפני הציבור, וכמה מדרשותיו בהזדמנויות כאלה הובאו במקורות (ירושלמי תענית ב:א, ד:ג, ויק"ר ג:ב). ויקרא רבה גניהג את קהילתו ביד רמה. כאשר יעקב איש כפר נבוריא הורה בצור שדגים טעונים שחיטה, ושמותר למול בשבת בנים של נכרית, שלח אחריו ר' חגי והלקהו. לעת זקנתו בא ר' מנא לבקרו ביום הכיפורים בשעת חולשתו (ירושלמי יומא ו:ד). היה לו בן תלמיד חכם בשם ר' אלעזר, שנזכר ביחד עם ר' מנא (ירושלמי שקלים ז:ב), ובת (ירושלמי ב"ב י:ט). כאשר הביאו את ארונו של רב הונא לקבורה בא"י אמרו: מי יכניס את ארונו למערתו של ר' חייא? אמר ר' חגי אני אכניסו, שהשלמתי תלמודי כשהייתי בן י"ח שנה, ושמשתי את רב הונא בחייו, וידעתי את מעשיו הטובים. אמרו לו: שמא עילה אתה מבקש, שרוצה אתה לזכות להיכנס ולמות שם? אמר להם קשרו חבל ברגלי, ואם אשהה שם יותר מדי משכו והוציאוני. עשו כן. בהיותו במערה ראה ר' חגי עמוד של אש, נבעת והשאיר ארונו של רב הונא מעומד ויצא. בן שמונים שנה היה ר' חגי כשיצא מהמערה ונכפלו לו שנותיו (מו"ק כה:א, ירושלמי כלאים ט:ד, ועוד). מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
