לדף ראשי



מן התנאים האחרונים בני דורו של ר' יהודה הנשיא. מגדולי החכמים בדורו. עלה לארץ בזמן שסמכות הנשיאות אושרה על ידי השלטון הרומי, וגדולתו של רבי עוררה תקווה שהמרכז הישראלי יתחזק מחדש, ויהיה חופש לחיות לפי מסורת האבות.

ישב בטבריה והיה ידידו ויועצו של הנשיא. ר' חייא וחכמים נוספים סדרו קובצי ברייתות שנרשמו כ"מגילות סתרים" בענייני הלכה, והיו השלמה למשנת ר' יהודה הנשיא. היה חיבור בענייני ריבית מר' חייא (ב"מ סב:ב, סה:ב).

ר' חייא היה מפמליית הנשיא וסמוך על שולחנו (עירובין עג:א). רבי הטיל עליו לקדש את החודש בעין טב (ר"ה כה:א), ונתן לו רשות לדון ולהורות (סנהדרין ה:א). לפעמים עברו בינו לבין רבי דיבורים קשים, ורבי נזף בו (מו"ק טז:ב, ועוד).

ר' אושעיה היה תלמידו, ואחרי כן היה חברו, והם סידרו את המשניות הקדומות. אחרי שנקבעו סדרי המשנה, נחשבו משניות אלה "ברייתות" (בר = חוץ), אבל נחשבו מדויקות וראויות לסמוך עליהן (חולין קמא:ב). בתלמודים מפוזרות ברייתות בשם "תני ר' חייא".

ר' חייא החל לארגן מערכת חינוך לילדים. חילק את התלמידים לחמש כיתות, ושינן לכל אחת חומש אחד. אחר כך לימד כל אחד לחבריו. ר' יהודה הנשיא אמר על כך: כמה גדולים מעשי חייא (כתובות קג:ב, ב"מ פה:ב).

בימי ר' חייא גברה המצוקה הכלכלית בקרב יהודי הגליל ורבים גוועו ברעב ונאלצו לעזוב את הארץ. לכן רצה לייסד מרכזים ללמוד תורה בגולה. דרש את הכתוב (איוב כח:כג) "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" - יודע הקב"ה את ישראל שאינן יכולים לקבל גזרות אדום, לפיכך הגלה אותם לבבל (פסחים פז:ב).
ר' חייא הכין את בן אחיו ובן אחותו, רב ורבה בר חנה, לצאת לבבל להורות שם, והציגם זה אחר זה לפני רבי לקבל רשות. רבי רצה לחזק את ארץ ישראל, לכן התנגד לירידתם לבבל. בקושי נתן רשות לאחד, ולשני צמצם את הרשיון, כדי שיישאר תלוי בסמכות הנשיאות. הישיבה הגדולה שנוסדה על ידי רב בן אחיו בסורא נתקיימה מאות שנים, הפיצה הרבה תורה ודעת בגולה הבבלית, ובין כתליה נרקם התלמוד הבבלי.
שני בנים היו לו, תאומים: חזקיה ויהודה




הערות לערך:
שם המעיר: אריה נחשון
הערה: במסכת סנהדרין מסופר שרבי חיא מציג את אחיינו, רב, לפני רבי כבן אחותו. ואת אחיינו השני, רבה בר חנה (שם זכרי שהיה נפוץ אז) כבן אחיו,שעה שהוא מבקש מרבי להסמיכם.
אשר לרב אין טעות בנאמר משום שרב היה גם בן אחיו ובן אחותו של רבי חיא.אביו של רבי חיא נשא אישה שהייתה לה ילדה מנישואין קודמים ונולד לשניהם רבי חיא. הילדה בגרה, נישאה לאיבו, אחיו הגדול של רבי חיא ונולד רב. כך שרבי חיא היה אחיו של אמו של רב מצד האם החדשה ואח של איבו מצד האב. אשר לרבה בר חנה הכותב טעה משום שחנה היה אחיו ולא אחותו של רבי חיא.
ניתן

שם המעיר: דוד
הערה: לכאורה היו לרבי חייא גם עוד שתי בנות. עיינו יבמות סה ב.
מקור ההערה: ויקיפדיה ערך יהודית (אשת רבי חייא)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן