![]() ![]()
חנניא בן חכינאי
חנניא (חנינא) בן חכינאי. תנא בדור השלישי והרביעי. מחכמי יבנה הצעירים. מתלמידי ר' עקיבא הראשונים, וחברם של אלעזר בן מתיא, שמעון בן זומא ושמעון התימני (תוספתא ברכות ד:יח). אצל ר' עקיבא למד גם את תורת הסוד, מעשה מרכבה (חגיגה יד:ב, תוספתא חגיגה ב:ב). עם ר' חלפתא אבי ר' יוסי ואלעזר בן מתיא עמד פעם אחת על האבנים שהקים יהושע בירדן (ראה יהושע ד:ט) ושיער את גודלם (סוטה לד:א). מתלמידי ר' עקיבא הצעירים התרועע עם ר' שמעון (בן יוחאי). ר' אלעזר בן יעקב, מתלמידי ר"ע האחרונים, מוסר כמה פעמים בשמו (משנה כלאים ד:ח, תוספתא נגעים א:ב טהרות יא:ג). מדבריו: אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר (תוספתא שבועות ג:ו).לפי האגדה ישב שתים עשרה (או שלוש עשרה) שנה בבית ר' עקיבא רבו בבני ברק ועסק בתורה. שלחה לו אשתו: בתך בגרה, בוא והשיאה. בשובו לעירו מצא שנשתנו שבילי עירו ולא ידע ללכת לביתו. הלך וישב על שפת הנהר. שמע שקוראים לריבה אחת: בת חכינאי, בת חכינאי, מלאי כדך ונלך. ידע שזו היא בתו, הלך אחריה עד ביתו. כשנכנס ישבה אשתו וניפתה קמח, הרימה עיניה ולא הספיקה לראותו עד שיצאה נשמתה. התפלל ואמר: ריבונו של עולם, ענייה זו, זו שכרה לאחר שלוש עשרה שנה שהמתינה לי? מיד שבה אליה רוחה (כתובות סב:ב, ויק"ר כא:ח). האשה הייתה מופת לאהבת תורה. על הכתוב "אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב:יח) דרש רבי יהושע בר נחמיה: אם זכה עזר, כאשתו של חנניה בן חכינאי; ואם לאו, כאשתו של רבי יוסי הגלילי. (ב"ר יז:ג). אגדה מאוחרת מונה אותו בין עשרת הרוגי מלכות, ומספרת שכל ימיו היה יושב בתענית, מבן שתים עשרה שנים ועד תשעים וחמש. לעיון נוסף: (מאמרים באתר דעת והקישור אליהם) עליזה משה, ניתוח האגדה על רבי חכינאי מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|