חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

טרפון

ר' טרפון. תנא בדור השני, סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה

בילדותו ראה את הבית בבניינו. הוא מספר: פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אזני אצל כוהן גדול, ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכוהנים (קידושין עא:א, ירושלמי יומא ג:ז, קה"ר פרשה ג :יא).

למד אצל רבן גמליאל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי, ואצל בית שמאי. ביבנה נחשב לאחד החכמים המובהקים, והיה מביע דעתו ראשון (משנה ידיים ד:ג). ר' אלעזר בן עזריה ור' יהושע, קוראים לו בכבוד ובחיבה "טרפון אחי".

ישב בעיר לוד. בעיר היה מושב לחכמים וזקנים "בעליית בית נתזה", ור' טרפון היה מראשי המדברים שם (קידושין מ:ב).
בין תלמידיו נמנה גם ר' עקיבא, שהיה לו כתלמיד חבר. ר' טרפון החשיב מאוד את ר' עקיבא, ואמר לו: עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מחייו (תוספתא מקוואות סוף א). וכן: אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך עקיבא (ספרי בהעלותך עה).

רגיל היה להציע שאלות לפני תלמידיו. כאשר שאלוהו הם, היה משתדל לדובבם, והיה אומר להם: אמרו אתם (מכילתא בשלח מסכתא ב פרשה ה). יש שהוא נוטל רשות מתלמידיו לשאלם, ואומר להם: אשאל? (תוספתא ברכות ד:טז).

ר' טרפון היה כוהן והיה מקבל מתנות כהונה. הוא ראה את אכילת התרומה אחרי החורבן כעבודת המקדש (פסחים עג:א). את חמשת הסלעים דמי פדיון הבן נהג להחזיר (תוספתא בכורות ו:יד, בבלי בכורות נא:ב). ואף בתרומה שהיו נותנים לו בשפע השתמש לא פעם להצלת נפשות אביונים. ספרו עליו, שפעם אחת בשנת בצורת קידש שלוש מאות נשים, כדי שיהא מותר להן לאכול תרומה (תוספתא כתובות ה:א).

זהירותו בכבוד אמו הייתה נפלאה: אמו של ר' טרפון ירדה לטייל בחצרה בשבת ונפסק שרוך נעלה. והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת כפות רגליה, והייתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה.
מעשה בר' טרפון שישב ושנה לתלמידים ועברה כלה לפניו, ציווה עליה והכניסה בתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו: רחצוה וסכוה וקשטוה וריקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה (אדר"נ קרוב לסוף).

פתגמיו:
"היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק"; "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה... ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" (אבות ב:טו-טז).
"אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה"; "אין אדם מת אלא מתוך הבטלה" (אדר"נ יא:א).
אמר ר' טרפון: אקפח את בני (= שבועה), שאם יבואו לידי (ספרי מינים) שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן, שאפילו אדם רודף אחריו להורגו, ונחש רץ להכישו, נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהן של אלו, שהללו מכירין וכופרין, והללו אין מכירין וכופרין, ועליהן הכתוב אומר (ישעיהו נז:ח) "ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך" (שבת קטז:א).


מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן