לדף ראשי



מחכמי יבנה. חברם של ר' יהודה בן בתירא ושל ר' עקיבא.

בסוף ימיו חלו גזרות אדריינוס. מותו של ר' עקיבא על קידוש השם היה למופת לחבריו, ובראש וראשונה לר' יהודה בן בבא. המקורות הבאים מתארים את תגובתו של רבי יהודה בן בבא להריגת החכמים, ואת מסירות נפשו לסמיכת חכמים שימשיכו את שושלת הפסיקה בישראל.

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח הלכה ח
וכשנהרגו רבן שמעון ורבי ישמעאל, באה שמועה אצל רבי עקיבא ואצל רבי יהודה בן בבא, עמדו וחגרו מתניהם שקים, וקרעו את בגדיהם, ואמרו אחינו ישראל שמעונו, אילו טובה היתה באה לעולם תחילה, לא היו מקבלין אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל, ועכשיו גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שלסוף פורעניות גדולות עתידות לבוא לעולם, ולפיכך נסתלקו אלו מן העולם, הצדיק אבד ואין איש שם על לב, יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו.

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח הלכה ט
וכשנהרג רבי עקיבא בקיסרין באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל רבי חנינא בן תרדיון, עמדו וחגרו את מתניהם שקים, ואמרו אחינו ישראל שמעונו, לא נהרג רבי עקיבא על הגזל, ולא על שלא עמל בתורה בכל כחו, לא נהרג רבי עקיבא אלא למופת, שנאמר והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבואה וידעתם כי אני ה' אלהים, מכאן ועד ימים קלין לא ימצא מקום בארץ ישראל שלא יהיו שם הרוגים מושלכים בו, שנאמר דבר כה נאם ה' ונפלה נבלת האדם כדומן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקוצר ואין מאסף; אמרו לא היו ימים קלין עד שבא פולמוס ועירבב את כל העולם, מכאן ועד שנים עשר חדש יפסקו בולאות שביהודה, שנאמר חרדו שאננות רגזה בוטחות, שאננות אלו בולאות, בוטחות אלו קורקסיאות; אמרו לא באו שנים עשר חודש עד שנתקיים להם כל מה שאמרו להם.

סנהדרין דף יד עמוד א
שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה. כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? - אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים. אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל, ועשאוהו ככברה.

שמו של ר' יהודה בן בבא נשאר לברכה אצל בני הדורות הבאים, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל (שם יג:ב). כשמת ביקשו להספידו: "הי עניו, הי חסיד, תלמידו של שמואל הקטן", אלא שנטרפה השעה (תוספתא סוטה יג:ד).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן