לדף ראשי



על חכמתו מסופר סיפור זה:

פסחים דף ג עמוד ב
ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים, אמר, כתיב [שמות יב] כל בן נכר לא יאכל בו, כל ערל לא יאכל בו ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה? - אמר ליה: לא. - כי סלקת להתם אימא להו: ספו לי מאליה. כי סליק אמר להו: מאליה ספו לי. אמרו ליה: אליה לגבוה סלקא. אמרו ליה: מאן אמר לך הכי? אמר להו: רבי יהודה בן בתירא, אמרו: מאי האי דקמן? בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא, וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא: שלם לך רבי יהודה בן בתירא! דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים.

תרגום: ארמי אחד היה מצטרף לעולי הרגל שעלו מבבל לחוג את הפסח בירושלים, מציג עצמו כיהודי, ואוכל קורבן פסח בירושלים. פעם התפאר באוזני ר' יהודה בן בתירה ואמר: כתוב בתורתכם (שמות יב:מג) "כל בן נכר לא יאכל בו" (בקרבן פסח), ואני הריני אוכל משופרא דשופרא... אמר לו ר' יהודה בן בתירה: וכי נותנים לך גם מן האליה? אמר לו: לאו. אמר לו: כאשר תעלה בפעם הבאה אמור להם שיתנו לך גם מן האליה. כשעלה ביקש מהם שיתנו לו מן האליה. אמרו לו: את האליה מקריבים לה'. מי אמר לך לאכול אליה? כשסיפר להם שר' יהודה בן בתירה יעץ לו לבקש כך, בדקו ומצאו שגוי הוא, ונכנס למקדש שלא כחוק. הרגוהו. שלחו לו חכמים לר' יהודה בן בתירא: אתה בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים (פסחים ג:ב).
מרבית ההלכות על שם ר' יהודה בן בתירה שבמשנה וברייתות הן כנראה לר' יהודה בן בתירה השני.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן