לדף ראשי



אמורא ארצישראלי בדור השני והשלישי, במאה ה- 3-4 לספירה. היה דרשן בבית המדרש בטבריה, יחד עם חברו ר' לוי (ירושלמי סוכה ה:א, ב"ר צח:יא). בייחוד הוא ידוע כמתורגמנו של ריש לקיש, שהיה עומד על יד ריש לקיש בשעת הדרשה ומשמיע ומבאר דבריו לציבור. כמה פעמים הובא בבבלי "דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמנו של ריש לקיש" (חגיגה טז:א פעמיים; סוטה לז:ב, גטין ס:ב, ועוד). במדרשי ארץ ישראל מוסר ר' יהודה בר נחמן כמה מאמרי אגדה בשם ריש לקיש (ב"ר לג:ו, פה:ט, שמו"ר מז:ו, ועוד).

כשמת בנו של ר' חייא בר אדא, המורה של בנו של ריש לקיש, בא ריש לקיש לנחם את האבלים בלווית מתורגמנו, ודברי התנחומים שאמר בהזדמנות זו הם יצירה פיוטית: "אחינו המיוגעים המדוכאים באבל הזה! תנו לבבכם לחקור את זאת; זאת היא עומדת לעד, נתיב הוא מששת ימי בראשית: רבים שתו, רבים ישתו, כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים. אחינו! בעל נחמות ינחם אתכם" (כתובות ח:ב).

הצטיין בעוז רוח והיה עשוי ללא חת. כשמינתה הנשיאות לדיין אדם שלא היה בן תורה, בגלל מתנות כסף, ור' יהודה בר נחמני נתבקש להיות ה"אמורא" שלו, כלומר להרצות לפני הציבור את הדברים שהלה ילחש לאוזניו, הטה לו אזנו לשמוע את אשר אומר הוא לדרוש, ולא אמר לו מאומה. פתח ר' יהודה בר נחמני ואמר (חבקוק ב:יט): "הוי אמר לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם." הוא יורה? הנה הוא תפוש זהב וכסף, וכל רוח אין בקרבו (סנהדרין ז:ב). בכמה מקומות נשתבש שם אביו נחמן לנחמיה (פסיקתא דרב כהנא מה:ב; איכ"ר לפרק א:ג ועוד).


הערות לערך:
שם המעיר: יוסף מרקוס atarmar@gamil.com
הערה: על פניו נראה שמעבר לאמורא בשם זה היה גם תנא בשם זה המופיע כנראה רק פעם אחת בספרי במדבר קמח' ובמקביל במנחות סח: שם הוא מתווכח עם רביטרפון ורבי עקיבא ולא נראה שמדובר על האמורא העונה לשם זה שהרי יש פער של לערך מאתיים שנה
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן