לדף ראשי



אמורא ארצישראלי, בעל אגדה מפורסם בדור השלישי והרביעי, במחצית הראשונה של המאה הרביעית לספירה. בנו של האמורא בעל האגדה המפורסם ר' סימון (ע"ע). בשם זה הוא ידוע כמעט רק במדרשים (ויש שנקרא בקיצור ר' יהודה), ואילו בבבלי נמסר השם כמעט תמיד בשלמותו: ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי, ובתלמוד הירושלמי הוא נקרא על פי רוב ר' יהודה בן פזי. זהותם של כל השמות הללו הוכחה למדי: הרבה מאמרים הנמצאים במדרשים בשם ר' יהודה בר סימון הובאו בירושלמי בשם ר' יהודה בן פזי (לדוגמא ב"ר ד:ב = ירושלמי ברכות א:א; ב"ר לא:יב = ירושלמי תענית א:ו ועוד הרבה). השם פזי הוא כנראה שם אבי ר' שמעון (או במבטא הארצישראלי: סימון) אביו, אך שימש כנראה גם כשם המשפחה (ראה ירושלמי סוף סוטה ובמקבילות).

ר' יהודה היה בעיקר בעל אגדה ואילו בהלכה טיפל מעט. היה דרשן פורה כר' סימון אביו (ע"ע). למד אצל אביו, בייחוד באגדה (ערכין טז:ב, עיין שם בשיטה מקובצת אות י). ר' ירמיה וכן ר' יוסי חוקרים אצלו כמה פעמים למנהגי ר' סימון אביו, ולדעותיו בעניינים שונים (ירושלמי ברכות ד:א, ר"ה ג:א, מו"ק ג:ה). מאת אביו קיבל גם הרבה מאמרים בשם חכמי הדורות שקדמו לו, וכן קיבל גם הרבה מאמרים בשם ר' יוחנן ור' שמואל בר רב יצחק (ב"ר ג:א, מד:יב, פה:ג, ועוד). היה שונה ברייתא הלכתית של בר דליה, שהובאה כמה פעמים בירושלמי (פאה ג:ז, ביצה ד:ד, ועוד) וכן הביא קטע מ"נזיקין דבי קרנא" (ב"ק מז:ב וע"ע קרנא). כמה מחכמי הדור הרביעי מוסרים בשמו. בייחוד מרבים למסור מאמריו ר' עזריה (ב"ר ו:ה, לט:ח, מ:ד, ועוד) ור' ברכיה (ב"ר י:ט, יב:ב, ועוד). בין חבריו נמנים גם ר' אייבו בר נגרי (ירושלמי סוכה ב:ח); ר' הונא ור' אחא, שעמהם הוא יושב ביחד כדיינים (ירושלמי ב"ב ח:א). ידוע גם שהיה כוהן (ירושלמי ברכות ה:ד) ושהתחתן בבית הנשיא (ירושלמי שבת יב:ג, אס"ר ד:ד).

בדרשותיו הוא מבטא את צער האומה וסבלה בימי גלותה. משוחח הוא עם קונו ותובע גאולה לעמו ונקמה מאויביו הרשעים. קיבוץ גלויות ושיבת העם למולדתו הם המתנה הגדולה של ימות המשיח: אמרו ישראל לפני הקב"ה: כמה שמדות וגזירות רעות גזרו עלינו, כדי לבטל מלכותך ואדנותך ממנו, ולא בטלנו, אלא בכל יום ויום אנו באים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וממליכים שם אלוהותך פעמיים בכל יום, ואומרים 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' (שו"ט ה:ו). אמרו ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! הגיעו הצרות על נפשנו, כאדם שנשקע בים. פשוט ידך ודלינו (שם י:ו). מאה ושלוש פרשיות אמר דוד, ולא אמר "הללויה" עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר (תהילים קד:לה) "יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה' הללויה" (ברכות ט:ב). עתידין אומות העולם להביא דורונות למלך המשיח וכו' וכיון שהן באין אצל המשיח הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל? הביאו אותם לי, שנאמר (תהילים צו:ז) "הבו לה' משפחות עמים" - משפחות של ישראל הביאו לי (שו"ט פז:ו).


הערות לערך:
שם המעיר: ר' יהודה ב"ר סימון
הערה: מתלמידיו: ר' פרוזדק בר נחשא המוזכר במדרש תהלים, צ"א (יושב בסתר עליון) ובמדרש במדבר רבה
מקור ההערה: ראו מדרש תהלים מהדורת בובר מזמור צא

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן