לדף ראשי



בניגוד לר' עקיבא, שהיה דורש על בר כוכבא את הכתוב (במדבר כד:יז) 'דרך כוכב מיעקב', וחשב אותו למשיח, לא האמין בו ר' יוחנן בן תורתא, ואמר לר' עקיבא: עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבוא (ירושלמי תענית ד:ה).

לפי אגדה מאוחרת היה ר' יוחנן בן תורתא גר, ונקרא בכינוי 'בן תורתא' בשל מאורע שגרם לו להתגייר:

אמרו רבותינו, מעשה היה בישראל אחד, שהיתה לו פרה אחת חורשת. נתמעטה ידו ומכרה לו לגוי אחד. כיוון שלקחה הגוי וחרשה עמו ששת ימים של חול, בשבת הוציאה שתחרוש עמו ורבצה לו תחת העול. היה הולך ומכה אותה והיא אינה זזה ממקומה. כיוון שראה כן הלך ואמר לאותו ישראל שמכרה לו: בוא טול פרתך, שמא צער יש בה, שהרי כמה אני מכה אותה והיא אינה זזה ממקומה. אותו ישראל הבין לומר בשביל של שבת, והיתה למודה לנוח בשבת. א"ל בוא ואני מעמידה. כיוון שבא ואמר לה באזנה: פרה, פרה, את יודעת כשהיית ברשותי היית חורשת ימי החול, בשבת היית נינוחה, עכשיו שגרמו עוונותי ואת ברשות גוי, בבקשה ממך עמדי וחרשי. ומיד עמדה וחרשה. א"ל אותו הגוי: איני מניחך עד שתאמר לי מה עשית לה באזנה? אני נתייגעתי בה והכיתי אותה ולא עמדה. התחיל אותו ישראל מפייסו ואומר לו: לא כישוף ולא כשפים עשיתי, אלא כך וכך הסחתי לה באזנה ועמדה וחרשה. מיד נתיירא הגוי. אמר: ומה אם פרה שאין לה שיחה ולא דעת הכירה את בוראה, ואני שיצרני יוצרי בדמותו ונתן בי דעת, איני הולך ומכיר את בוראי? מיד בא ונתגייר, ולמד וזכה לתורה, והיו קוראים שמו יוחנן בן תורתא, ועד עכשיו רבותינו אומרים הלכה משמו (פסיקתא רבתי נו:ב-נז:א).

רק מאמרים בודדים באגדה נשארו ממנו.

אמר ר' יוחנן בן תורתא מפני מה חרבה שילה? מפני בזיון קדשים שבתוכה. ירושלם בניין הראשון מפני מה חרבה? מפני עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה. אבל באחרונה, מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות, מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו. ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום, ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים. (תוספתא מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג הלכה כב)

הערות לערך:
שם המעיר: שמואל מזרחי
הערה: סליחה, לא מדובר בתנא אלא בגר שהתגייר על פי מעשה פרה ולמד תורה. והראיה הפשוטה לכך היא שאין אומרים לגר זכור מעשיך אבותיך, כלומר שאין להזכיר לו את מוצאו. והרי הוא נקרא ע"ש המקרה הזה ואין זה לכבודו.

לא מובן לי התואר המשונה הזה: 'חברו' של רבי עקיבא להיפך. תארו לכם שתלמיד צעיר ידבר לגדול הדור בסגנון של "יעלו עשבים על לחייך" ועוד יש להאריך בעניין הזה
מקור ההערה: בספרו של הרב זיני "עץ ארז - ב" עמודים 142-152

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן