לדף ראשי




לדעת הרמב"ם: מצווה להאמין במציאת ה' ושהוא אדון כל הארץ, וזהו עיקר האמונה שהכל תלוי בו. ויאמר:

ידיעת דבר זה מצוות עשה, שנאמר אנכי ה' אלוהיך (רמב"ם יסודי התורה פרק א ו),

ובספר המצוות (מצווה א) אמר:

כי הדבור אנכי ה' אלוהיך הוא ציווי אשר ציוונו באמונת האלהות.

בגמרא מנו "אנכי" ו"לא יהיה לך" בין תרי"ג מצוות, אשר מפי הגבורה שמענום (מכות כ"ג:).

ראב"ע יחשוב "אנכי" למצווה ראשונה שהיא ממצוות הלב.

"וטעם זה הדבר, שיאמין ותהיה אמונות לבו בלי ספק כי זה השם הנכבד שהוא נכתב ולא נקרא, הוא לבדו אלהים" (פירוש ליתרו כ).

בספרו יסוד מורא (פרק א) יאמר:

חייב אדם לתקן עצמו לדעת ולהכיר בוראו, וכן אמר משה: הודיעני נא את דרכיך ואדעך, והנביא אמר: בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי.

גם הרמב"ן יחשוב כי "אנכי" היא מצוות עשה:

"יורה ויצוה אותם שידעו ויאמינו בה' וכי יש ה' והוא אלהים" (פירושו ליתרו).

בעל "הלכות גדולות" אינו מונה "אנכי" בין המצוות, כי לדעתו הוא נמשך לדבור "לא יהיה לך".

כן משמע בדברי המכילתא על "אנכי" ועל "לא יהיה לך":

משל למלך שנכנס למדינה, אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזרות, אמר להם לאו, כשיקבלו מלכותי אגזור עליהם גזרות, שאם מלכותי אינם מקבלים גזרותי היאך מקבלים? כך הקב"ה אמר לישראל "אנכי ה' אלוהיך" "לא יהיה לך", אני הוא שקבלתם עליכם מלכותי במצרים, וכשם שקבלתם מלכותי כך קבלו גזרותי.

מזה נראה שקבלת מלכות ה' אינה נחשבת למצווה.

גם הרשב"ץ בפירושו לזהר הרקיע לאזהרות של שבועות, סומך על הבה"ג שלא לחשוב אנכי בין המצוות.

וכן ר' חסדאי קרשקש, בספרו אור ה' (בהצעה) סובר, שהאמונה אינה מצווה מתרי"ג מצוות. אבל גם אם לא נחשבה למצווה, היא יסוד גדול ועיקר ביהדות, להאמין כי ה' המצוי הראשון המציא כל נמצא, ומנהיג כל הנמצאים, והכל צריכים לו והוא אינו צריך להם.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן