לדף
ראשי
יונתן
תנא בדור הרביעי, באמצע המאה השניה לספירה. תלמידו של ר' ישמעאל וחברו של ר' יאשיה (מנחות נז:ב). ר' יונתן היה בקבוצת החכמים שרצו לעזוב את ארץ ישראל בימי השמד שלאחר מרד בר כוכבא: ר' יהודה בן בתירה, ר' מתיא בן חרש ור' חנינה בן אחי ר' יהושע. כאשר הגיעו לגבול א"י לא יכלו לעזוב, וחזרו למקומם (ספרי פרשת ראה פ). כנראה שבסופו של דבר עזב את הארץ, כמו שאר חבריו שהיו עמו. הוא מוזכר פעמים רבות במדרשי ההלכה של בית מדרשו של ר' ישמעאל: מכילתא וספרי לבמדבר. במדרשי הלכה מדבי ר' עקיבא (בספרא ובספרי דברים) הוזכר פעמים בודדות. הוא מוזכר בדרך כלל עם ר' יאשיה, כאשר הם חולקים במדרש הכתובים. מדבריו לא הלך יונה אלא לאבד עצמו בים, שנאמר (יונה א:יב): "ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים". וכן אתה מוצא האבות והנביאים היו נותנים עצמם על ישראל. במשה מה הוא אומר? (שמות לב:לב) "ועתה אם תשא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"; (במדבר יא:טו) "ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג, אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי"; בדוד מה הוא אומר? (ש"ב כד:יז) "הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו? תהי נא ידך בי ובבית אבי". הא בכל מקום אתה מוצא האבות והנביאים נתנו נפשם על ישראל (מכילתא מסכתא דפסחא, פתיחתא). יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|