חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אמירה לנכרי

האיסור לומר לנכרי לעשות מלאכה בשבת וביום טוב

בשבת וביום טוב אסור לומר לגוי לעשות מלאכה שישראל אסור בה מן התורה.

למדו זאת מהפסוק "כל מלאכה לא יעשה בהם" משמע שלא יעשה נוכרי מלאכת ישראל (מכילתא שמות י"ב ט"ז). נפלה דליקה בשבת, אין אומרים לגוי "כבה" או "אל תכבה", אבל התירו לומר "כל המכבה אינו מפסיד" (שבת קכ"א.), וכל שכן שמותר לקרוא לו סתם והוא יכבה מאליו (הרא"ש שם).
יכול אדם לומר לגוי "מדוע לא עשית כך וכך בשבת שעברה?", אע"פ שמבין מדבריו שרצונו שיעשה כן בשבת הבאה, שרמיזה בחול מותרת לצורך השבת הבאה (סמ"ג לאוין ס"ה).
כל דבר שאסור מדרבנן משום שבות יכולים לומר לגוי לעשותו. חולה אפילו אין בו סכנה עושים לו כל צרכיו ע"י גוי בשבת (שבת קכ"ט.). ומותר לומר לגוי להסיק תנור בחורף, כי הכל נחשבים חולים אצל צינה.

בשאר אסורים
אסור לומר לגוי לסרס בהמה של ישראל, ואם עשה הישראל בהערמה קונסין אותו למוכרה לישראל אחר. וכן אסור לומר לגוי: חסום פרתי ודוש בה.
לדעת רמב"ם מותר לומר לגוי לזרוע כלאי זרעים, משום שאינו נוהג אלא בארץ ישראל, ואין זו חובת הגוף לאסור אמירה לגוי. והראב"ד חולק עליו בזה. הר"י קורקס מפרש דברי הרמב"ם בשדה של גוי בארץ ישראל, וחידושו הוא שאע"ג שאסור לישראל לזרוע כלאים בשדה של גוי, משום שאין לגוי קנין בארץ ישראל, בכל זאת מותר לישראל לומר לגוי לזרוע את השדה השייך לגוי. (רמב"ם כלאים פרק א ג' ו),


מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
שבת - הסבר המושג