לדף ראשי



תלמידו של רבי יהודה הנשיא. בין רבותיו היה ר' חייא, שניבא לו גדולות ואמר לו: עתיד אתה להנהיג שררה על ישראל (ירושלמי דמאי, ראש ז).

היה עשיר מופלג, והיו לו ארבע מאות כרמים (ב"ב יד:א). אמרו על בנותיו שאינן מתרצות להתקדש אלא בשלושה קבים של דינרים (קידושין יא:א). מקום מושבו היה בעיר עכברא בגליל העליון, שם ייסד את הישיבה "דבי ר' ינאי". חכמי ישיבה זו הוזכרו עשרות פעמים בתלמודים.
בין תלמידיו החשובים של ר' ינאי יש למנות את ר' יוחנן וריש לקיש, המרבים למסור את מאמריו.
בתו נישאה ליהודה בנו של ר' חייא. בנו היה תלמיד חכם ושמו ר' שמעון, שמסר הלכה אחת של ר' ינאי במלים אלו: אני לא שמעתי מאבא, אחותי אמרה לי משמו (ירושלמי ביצה ה:א).

הוראה של ר' ינאי בקשר לשביעית יש לה השלכות עד היום הזה: כאשר השלטון הרומאי הכביד את עולו על העם במסים, ולא התחשב בשנת השמיטה, התיר ר' ינאי לעבד את השדות בשמיטה (משום ששביעית בזמן הזה אינה אלא מדרבנן - רש"י), והיה מכריז ואומר: צאו וזרעו בשביעית, משום ארנונא (סנהדרין כו:א).

מתורתו של רבי ינאי

ברכות לב א
דבי רבי ינאי אמרי, מהכא: [דברים א'] ודי זהב, מאי ודי זהב? אמרי דבי רבי ינאי, כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די - הוא גרם שעשו את העגל. אמרי דבי רבי ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר. אמר רבי אושעיא: משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי - אלא כרשינין שהאכלתיך.

תענית כ ב
אמר רבי ינאי: לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו.

מועד קטן יב ב
רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא, קטפיה. לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא. אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא. [=לרב ינאי היה פרדס שהגיע זמן הקטיף בחול המועד. קטף את הפירות בחול המועד. בשנה הבאה השהו כולם את הקטיף עד לחול המועד. כיוון שגרם רב ינאי לחילול החג, הפקיר את הפרדס שלו אותה שנה].

חגיגה ה א
כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע... מאי אם טוב ואם רע? אמרי דבי רבי ינאי: זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא. כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא, אמר ליה: מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה. [=רבי ינאי ראה אדם הנותן זוז לעני בפרהסיה. אמר לו: מוטב שלא נתת לו, משנתת לו ובישתו].

בראשית רבה כו
רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים, מ"ט (מלאכי ג) כי הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא.

פסיקתא רבתי לד
אמר רבי ינאי אמר רב כל המצפה לישועה הקדוש ברוך הוא מרביצו לגן עדן שנאמר אני ארעה צאני ואני ארביצם (יחזקאל ל"ד ט"ו).

הערות לערך:
שם המעיר: שמעון בן-אלישע
הערה: במדרש רבה מופיע ר' ינאי כמה פעמים. אחד מהם בויקרא רבה ט,ג. מתוך עיון במקורות אלו מצטיירת דמותו של ר' ינאי כחכם הקנאי לכבודם של אלה שאינם תלמידי חכמים.


מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: הכותב : יואל נוימן
הערה: שם אביו של ר' ינאי :בכל המובאות הרבות של ר' ינאי לא נמצא שם אביו. רק בבבא-מציעא פ"ו:. שם נדפס ר' ינאי ברבי ישמעאך'. המובאה הנמצאת בתוך דרשה שבה הוא דורש בשורה הבאה את שם 'ישמעאל' בן אברהם , לגנאי, נראית חשודה. ככל הנראה היה כתוב
ר ינאי ברבישמע' דהיינו רבי ינאי בן רבי שמעון והשתבש לה'י' שהצטרף ל 'שמע' לצורת 'ישמע'/'ישמעאל' דווקא בגלל הקישור האסוטיטיווי מהמשך המאמר. נוכל לקבל חיזוק לשברים מכך ששם בנו של ר' ינאי הוא 'שמעון' ומתאים לדרך שחמד ר' ינאי מרבי יהודה הנשיא רבו , שקרא לבניו על שם אביו, וסבו. ובאמת בכתב יד פירנצה כך מופיע ר' ינאי ברבי שמעון.

שם המעיר: יאיר טבריס
הערה: רבי ינאי היה גבאי צדקה והיה לווה ממעות הצדקה לצורכו ופורע אחר כך.
ולא בכך הפסד לעניים אלא רווח שכיוון שלא היו מעות בקופה היה רבי ינאי מתרים את הציבור ודואג לעניים וכשהיה מחזיר היה להם רווח

בבלי ערכין ו: וברש"י שם.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן