לדף
ראשי
יצחק נפחא
רבי יצחק (נפחא), אמורא ארצישראלי מפורסם בדור השני והשלישי, במאה ה- 3-4 לספירה. כינויו 'נפחא' הרגיל מאוד בבבלי, לא הובא בירושלמי כלל, שם הוא נקרא 'ר' יצחק' סתם. קרוב לוודאי שסתם ר' יצחק הוא ר' יצחק נפחא. כנראה היה מצאצאיו של ר' יצחק נפחא, שחי בתקופת התנאים באושא (תוספתא עירובין ז:ז), וממנו ירש את הכינוי נפחא, אף על פי שלא היה נפח. היה חבר בית מדרשו של ר' יוחנן והרבה מאמרים מסר בשמו. כשחלק על ר' יוחנן באגדה, אמר ריש לקיש: טובים דברי נפחא מדברי בר נפחא (סנהדרין צו:א). ירד לבבל, ועמד בקשר עם חכמיה. היה חבירו של רב נחמן (בר יעקב). על הרבה משאלותיו ענה לו ר' יצחק במאמרי ר' יוחנן (סנהדרין צו:ב). עסק בהלכה ובאגדה. פעם ישבו לפניו ר' אמי ור' אסי. זה אמר לו: יאמר מר הלכה, וזה אמר לו: יאמר מר אגדה. פתח לומר אגדה ולא הניח זה, פתח לומר הלכה ולא הניח זה. אמר להם, אמשול לכם משל: למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו לבנות, זקנה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן (ב"ק ס:ב). היה מבעלי האגדה הפוריים ביותר בדורו. על הנטייה לשמוע דברי אגדה היה אומר: לשעבר כשהיתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה (מסכת סופרים טז:ד). ממאמריו "אל תתן ה' מאויי רשע" וגו' (תהלים קמ:ט), אמר יעקב לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אל תיתן לעשו הרשע תאוות ליבו. 'זממו אל תפק' - זו גרממיא (=גרמניה) של אדום, שאלמלי הן יוצאין, מחריבין כל העולם כולו (מגילה ו:א-ב); מלכות נכנסת ומלכות יוצאת, וישראל עומד לעולם! (קה"ר א:ד). מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|