לדף ראשי



ר' עקיבא שימש עשרים ושתים שנה את נחום איש גם זו, שהיה דורש את כל התורה בשיטת ריבוי ומיעוט (תוספתא שבועות א:ז; בבלי שם כו:א). כמה פעמים שאל ר' ישמעאל את ר' עקיבא ואמר לו: אתה ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, שהיה דורש כל "את"ין שבתורה, "את" פלוני מה היה דורש? (חגיגה יב:א; ב"ר כב:ב; שם נג:טו).

כינויו "איש גם זו" הוא לפי התלמוד על שם מנהגו שהיה נוהג לומר על כל מה שאירע לו "גם זו לטובה". האגדה מספרת, שפעם שלחו על ידו דורון לבית הקיסר, אבנים טובות ומרגליות, ובדרך נגנבו והניחו תחתיהם עפר. כשראה זאת למחרת אמר: גם זו לטובה. כשהגיש את העפר למלך כעס המלך ואמר: משטים בי היהודים, ורצה להורגם. אמר: גם זו לטובה. מיד בא אליהו, ונתדמה כאחד משרי המלך ואמר, אולי עפר זה הוא מעפרו של אברהם אבינו, שכאשר הטילו אותו עפר נהפכו חרבות האויב לקש? היתה מדינה אחת שלא יכלו לכובשה, בדקו בעפר זה וכבשוה (תענית כא:א).

עוד סיפרו על נחום איש גם זו, שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו מלא שחין. כל הייסורים האלה קיבל על עצמו על שפעם היה מוליך דורון לבית חמיו, פגע בו מוכה שחין וביקש ממנו צדקה. אמר לו: המתן לי עד שאחזור. כשחזר מצאו מת. הלך ונפל על פניו ואמר: עיני שלא חסו על עיניך יסומו, ידי שלא חסו על ידיך יתגדמו, רגלי שלא חסו על רגליך יתקטעו, ולא נתקררה דעתו עד שאמר: כל גופי יהא מלא שחין. אמרו לו: אוי לנו שראינוך בכך! אמר להם: אוי לי אם לא ראיתוני בכך! (תענית כא:א; ירושלמי שקלים ה:ד).

לפי דעה אחרת נקרא נחום בכינוי איש גם זו על שם עירו גמזו, בקרבת לוד.

יש מזהים את נחום איש גם זו עם נחמיה העמסוני (א. פינקלשטיין מבוא לספרא עמ' 144), שברייתא מספרת עליו שהיה דורש כל "את"ים שבתורה. כיוון שהגיע ל"את ה' אלהיך תירא" (דברים י:כ) פירש (לא דרש, כי אין דבר שיש לירא ממנו, מלבד ה'). אמרו לו תלמידיו: רבי, כל "את"ים שדרשת מה תהא עליהן? אמר להם: כשם שקיבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא ר' עקיבא ודרש: "את ה' אלהיך תירא" - לרבות תלמידי חכמים (פסחים כב:ב ועוד).

לפי ברייתא זו קדם נחמיה העמסוני לר' עקיבא, ור' עקיבא קיבל ממנו את שיטתו. לפי מקור מקביל היה נחמיה העמסוני תלמידו של ר' עקיבא (ירושלמי ברכות ט:ה).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן