לדף
ראשי
נחמיה
תנא בדור הרביעי, באמצע המאה השניה לספירה. מתלמידי ר' עקיבא האחרונים (ב"ר סא:ג; קה"ר יא:ו). לפי דעה אחת נסמך אף הוא על ידי ר' יהודה בן בבא בין אושא לשפרעם, בשעת הגזירה שלא לסמוך (סנהדרין יד:א). אחרי תקופת השמד שאחר מרד בר כוכבא הוא נמצא עם שאר תלמידי ר"ע בכינוסי החכמים באושא (שהש"ר ב:ה) וביבנה (ברכות סג:ב). ר' נחמיה הניח את היסוד לחיבור התוספתא ורוב משנתו נשתקעה בתוכה. "סתם תוספתא ר' נחמיה" (סנהדרין פו:א).עשרות פעמים מוזכר שמו במשניות ובברייתות, כשהוא חולק על שאר תלמידי ר' עקיבא. רבות המחלוקות בינו לבין ר' יהודה באגדה . על חייו לא ידוע דבר. התייחס לנחמיה בן חכליה (ירושלמי תענית ד:ב). אביו תלמיד חכם היה, ור' נחמיה מסר מאמר אחד בשם אביו (פסחים נד:א). ממאמריו: חביבים ייסורים, שכשם שקורבנות מרצים כך ייסורים מרצים (ספרי דברים לב); יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|