לדף
ראשי
נחמן בר יעקב
הוא רב נחמן סתם. אמורא בבלי מפורסם בדור השני והשלישי, במאה ה- 3-4 לספירה. אביו רב יעקב היה מסופרי הדיינים בבית דינו של שמואל בנהרדעא (ב"מ טז:ב). רב נחמן מסר על מנהגי בית הדין שראה בבית דינו של שמואל בעת שהיה כבן שש כבן שבע (שם). את ראשית תורתו קיבל כנראה מאביו, שבשמו הוא מוסר כמה פעמים (ביצה כו:ב; זבחים נו:א). את עיקר תורתו קיבל מפי שמואל, שאותו הוא מכבד ביותר, קורא לו בדרשותיו "רבנו" (עירובין טז:ב), ומרבה למסור בשמו בהלכה ובאגדה (כגון שבת נז:ב; קנב:ב). תלמיד מובהק היה גם לרבה בר אבהו, ממשפחת ראשי הגולה, או שהיה ראש גולה בעצמו. רבה בר אבהו נתן לו את ילתא בתו לאשה. אחרי שנעשה רב נחמן "חתנא דבי נשיאה" נתמנה לדיין דיני ממונות. הוכר כדיין מומחה, עד שרב הונא ביטל את דברי עצמו מפני דברי רב נחמן (ב"ב סה:א). הלכה כרב נחמן בדיני [ממונות] (כתובות יג:א).רב נחמן אמר: כל העולם לגבי דידי בענייני דין הם דרדקים (ב"מ סו:א). הברייתא אומרת: "ואם היה מומחה לרבים, דן אפילו יחידי". ועל כך אמר רב נחמן: כגון אני (סנהדרין ה:א). היה איש אמת. לא בוש להודות לפני תלמידו "איני יודע" (שבת סו:א). פעם טעה בדרשתו, ושלח להכריז לפני הציבור: דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי (עירובין טז:ב). את גדולתו תלה בתורתו: אילולא תורה - כמה נחמן יש בשוק (קידושין לג:א). עמד בקשר עם המרכז הארצישראלי, וכל הלכה מסופקת היה שואל מחכמי א"י (ביצה כה:ב ועוד). החשיב את תורת א"י, עד שדחה הלכה ששמע משמואל רבו מפני הלכה מתנגדת שהובאה לו מא"י (שבת קח:ב). חכמי א"י היו רגילים לבוא לביתו ולהתארח אצלו. רב נחמן היה בעל אגדה, ורגיל היה לעיין תדיר בספר אגדה (ברכות כג:ב). רב נחמן היה עשיר ובעל נכסים, חתן הנשיא, וגדול הדור בהלכה ובאגדה. הרבה תלמידים ישבו לפניו, והמיוחד שבהם הוא רבא. כאשר נפרד ר' יצחק מרב נחמן, אמר רב נחמן: יברכני מר. אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר, והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו. וכשביקש לילך אמר: אילן, אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין - הרי פירותיך מתוקין; שיהא צילך נאה - הרי צילך נאה; שתהא אמת המים עוברת תחתיך - הרי אמת המים עוברת תחתיך; אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך. אף אתה, במה אברכך? אם בתורה - הרי תורה; אם בעושר - הרי עושר, אם בבנים - הרי בנים, אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך (תענית ה:ב-ו:א). שלושת בני רב נחמן: מר זוטרא, רבה ורבין היו תלמידי חכמים. מקור הערך: ע"פ היימן, ,תולדות תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים הערות לערך: שם המעיר: שניר הערה: במסכת שבת תחילת דף קי"ד עמ' א' מוזכר "רבי אחא בריה דרב נחמן". ונראה שגם רב אחא היה בנו, ואין זה מוזכר כאן. מקור ההערה: מסכת שבת יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|