לדף ראשי



למד מפי כמה חכמים, בהם רב נחמן (בר יעקב), שישב לפניו ביחד עם רבא חברו (עירובין מג:ב). כן למד אצל רב חסדא ומסר בשמו (ע"ז סג:א). עמד בראש ישיבת פומבדיתא בשנים 352-357.

היה מצוין במידותיו: נוח לבריות ומדבר שלום עם כל אדם (ברכות לט:ב). נזהר שלא להעליב אדם (שבת מו:ב). גינה את הגאווה (סוטה ה:א) ואת הכעס (נדה כב:ב).
דקדק במצוות, שהם דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו:ב). היה אומר: חביבה מצווה בשעתה (פסחים קה:ב); אין עושין מצוות חבילות חבילות, כדי שלא יתראו בעיניו כמשא (שם קב:ב). בערב שבת היה נושא צרכי שבת על כתפיו, מכתף ונכנס מכתף ויוצא (שבת קיט:א). אמר: כל המענג את השבת ניצול משעבוד גלויות (שם קיח:ב).

על לימוד התורה היה דורש:

"כי עליך הרגנו כל היום" (תהלים מד:כג) - אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה (גטין נז:ב). אסור לנו להיבטל מן התורה אף לרגע, שכן אנו פועלי יום אנחנו (עירובין סה:א). "הרהורי עבירה קשים מעבירה" (יומא כט:א).

שימש בתפקיד ראש כלה (ב"ב כב:א) - דרש בפני הקהל המתאסף ללמוד תורה בחודשים אדר ואלול. אחרי פטירת רבא נתמנה רב נחמן בר יצחק לראש ישיבת פומבדיתא, תפקיד שמילא בשנים 352-357. (אגרת רב שרירא).

דרך לימודו של רב נחמן בר יצחק התאפיינה בדייקנות ובסדר שהיה נותן לדבריו. דיקדק במסירת שמות בעלי השמועה, ובנוסח המשנה ואותיותיה (ביצה לה:ב; ב"ק ס:א).
עסק בענייני מסורת, והרבה פעמים הוא מביא את מסורת הקריאה במקרא לעניין מלאות וחסרות (יומא לח:ב; יבמות סה:א ועוד).

חבריו: רב נחמן בר רב חסדא, וחכמי הדור החמישי, רב פפא (כריתות ח:א), ורב הונא בריה דרב יהושע (סנהדרין ל:ב), ואחרים.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן