לדף
ראשי
ספרא
אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, במחצית הראשונה של המאה הרביעית לספירה, שעלה כמה פעמים לא"י וחזר לבבל. עסק בהלכה בלבד. ר' אבהו שיבח את רב ספרא בפני המינים, ששימשו כנראה פקידי השלטון בקסרין, שאדם גדול הוא, והם ויתרו לו על מכס של שלוש עשרה שנה. פעם שאלו המינים את רב ספרא לפירוש פסוק אחד, ולא ידע להשיבם. אמרו לר' אבהו: האם לא אמרת שאדם גדול הוא? אמר להם: לא אמרתי אלא גדול בתלמוד ולא במקרא (ע"ז ד:א). רב ספרא הביא עמו מא"י שמועות ומסורות קדומות. חכמים היו מבקשים ממנו שבעלותו לא"י (או בשובו לבבל) ימלא שליחות עבורם. רב ספרא נחשב למופת לנאמנות: "ודובר אמת בלבבו" (תהלים טו:ב) - כגון רב ספרא (מכות כד:א). פעם היה לו חמור למכירה. בא אדם אחד שביקש לקנותו. היה רב ספרא עסוק בקריאת שמע. אמר לו הקונה: מכור לי חמורך במחיר כך וכך. לא השיבו. סבר אותו קונה שלא ניחא לו לרב ספרא במחיר זה והוסיף לו על המקח. לא השיב לו. לאחר שסיים אמר לו רב ספרא: משעה שאמרת לי את המחיר הראשון גמרתי בלבי למכרו לך, לכן לא אקח את התוספת שהוספת (שאילתות, פרשת ויחי). נאמנותו לאמת בולטת בסיפור זה: מר זוטרא בנו של רב נחמן היה הולך מסירכא למחוזא, ורבא ורב ספרא הלכו לסירכא. נפגשו בדרך. סבר מר זוטרא ששני החכמים באו לקבל את פניו. אמר להם: למה להם לרבנן לטרוח כל כך? אמר לו רב ספרא: אנו לא ידענו שמר יבוא, אילו היינו יודעים, היינו טורחים יותר. אמר לו רבא לרב ספרא: מפני מה אמר לו מר כך והביאו לידי חולשת הדעת? אמר לו רב ספרא: וכי נטעה אותו שיחזיק לנו טובה בחינם? (חולין צד:ב). ברכות דף טז עמוד ב מקור הערך: ע"פ היימן, תולדות תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|