לדף ראשי



רב רחומי הראשון - אמורא בדור הרביעי
למד אצל אביי (נזיר יג:א; פסחים לט:א), ואחר כך אצל רבא, ונפטר בחיי רבא רבו. על מותו סופר, שהיה לומד בישיבתו של רבא במחוזא, והיה רגיל לשוב לביתו בכל ערב יום כיפור. פעם נמשך אחרי לימודו ולא חזר לביתו. ישבה אשתו וציפתה לו: עכשיו יבוא, עכשיו יבוא, ולא בא. חלשה דעתה והורידה דמעה מעינה. היה רב רחומי יושב בדיוטא עליונה, נפתחה מתחתיו ונפל ומת (כתובות סב:ב).
ניתוח הסיפור על רב רחומי

רב רחומי השני - אמורא בדור השביעי
עמד בראש ישיבת פומבדיתא אחרי רפרם, בשנים 443-449. היה תלמידו של רבינא חברו של רב אשי (זבחים עז:א; חולין פט:א), והוא מספר על מנהגי רבינא רבו (יומא עח:א). בסוף ימיו נגזר שמד על יהודי בבל על ידי המלך יזדגרד (אגרת רש"ג).

רב רחומי השלישי - בן הדור האחרון לאמוראים
נמנה כבר עם הסבוראים הראשונים. דבריו עוד נכנסו לתלמוד. הוא חולק על אבא יוסי, או רב יוסף, מחותמי התלמוד (עירובין יא:ב; מנחות לג:ב ועוד). נפטר בחודש ניסן שנת תתי"ז לשטרות (506).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן