לדף ראשי



נכדו של רב כוהן צדק גאון פומבדיתא, ובנו של רב חפני, ששימש דיינא דבבא בישיבת פומבדיתא תחת רב נחמיה גאון.

רב שמואל בר חפני היה אחד המחברים הפוריים ביותר בתקופת הגאונים. היה בעל השכלה מגוונת ונושאי ספריו מקיפים את רוב מקצועות הספרות. לא הרבה תשובות נשארו ממנו. כמה מספריו ופירושיו למקרא ולתלמוד נכתבו כתשובות לשואלים. רב שמואל עצמו מציע באחד ממכתביו לשואליו:

"אם יש את נפשכם, או את נפש מקצת מכם, לפתור (=לפרש) לכם כתב מכתבי נביאי ה', או לפרש לו מסכת מן המשנה או מן התלמוד, יואיל להודיענו כי אז נמהר לעשות חפצו".

השפעתו של רב סעדיה גאון ניכרת בחיבוריו. כמוהו עסק גם הוא במקצועות רבים, ואף בספריו ההלכתיים נקט בדרכו של רס"ג, לפרש את העניין הנידון לכל הקיפו באופן שיטתי ובחלוקת הנושא לפרקים ועניינים.

השקפותיו
בדעותיו היו שונות מאלה של הגאונים האחרים. לא האמין באסטרולוגיה, ואף לא בנסים שיש בהם שינוי מערכות הטבע, מלבד אלה שהוזכרו במקרא. אף כמה מאלה היה מפרש בדרך משל ואלגוריה, או בדרכים אחרות. רב האיי גאון, שהיה חתנו, מייחס דעות אלו של חותנו להשפעת הספרות הערבית, שרב שמואל היה מצוי אצלה מאוד. הוא כותב:

מר רב שמואל גאון וכיוצא בו, שהרבו לקרות בספרי נכרים, אומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים, ולא ייעשה נס אלא לנביא, ומכחישין בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים (תשוה"ג ליק צט).

בעניין בעלת האוב מעין דור אומר רב שמואל בן חפני, כי לא עלה שמואל מקברו ולא דיבר עם שאול, אלא האישה עשתה הכול ברמאות: מיד הכירה האישה כי שאול הוא, אך להראות לו כי מצד החכמה הכירה ומצאה דבר זה, אמרה למה רמיתני ואתה שאול וכו'. והוא מוסיף:

"אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחייתה האישה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל" (רד"ק לשמואל א:כט, כה).

את המקרא תרגם תרגום ערבי חדש, הקרוב אל פשוטו של מקרא יותר מתרגומו של רב סעדיה, כן כתב ביאור רחב מאוד למקרא על פי פשוטו, אולם הכניס בתוכו הרבה מידיעות הטבע ועניינים רבים אחרים, דבר שלא היה לטעמו של ראב"ע, שאמר עליו בהקדמתו לפירוש התורה "גם רב שמואל בן חפני אסף רוח בחפניו".
בקי היה רב שמואל גם בספרות המשפטים המוסלמית וכמה פעמים הקביל בין המשפט העברי למשפט הערבי, תופעה בלתי שכיחה כלל אצל בעלי הלכה אחרים.

ספריו
כתב הרבה חיבורי הלכה על נושאים מיוחדים בדיני נשים ונזיקין, כמו: ספר העריות, ספר השותפות, ספר המצרנות, ספר הפיקדון, ספר המתנה וכיוצא בהם. הפרופ' הרב אסף פרסם שרידים משלושה ספרים הלכתיים. בחיבוריו ההלכתיים היא מקיף את העניין שהוא עוסק בו בשלמות.
א) "חובת הדיינים" – ניתוח עניינים הקשורים לדרכי הדיון של הדיינים וחובותיהם.
ב) "על ההוצאות" - הנפשות שהאדם חייב במזונותיהם ובפרנסתם: מתנות הכהונה והלווייה וחובת הצדקה, וחובות כלפי אישה, בנים, עבדים וכו'.
ג) "דיני הערבות והקבלנות" – הגדרת הערבות; קבלת ערבות; קבלנות; בין ערב לקבלן וכדומה.
ד) "שערי ברכות" מפרש את דיני הברכות. החיבור מתחלק לי"ב שערים.
ה) "מבוא התלמוד", הובאו ממנו ציטוטים אצל כמה ראשונים.

חיבר גם כתבי פולמוס נגד הקראים, ואחד הקראים מזכיר אותו בכתב פלסתר שלו בשורה אחת עם רב סעדיה גאון, ואומר: "בא השוגה הפיתומי (=רס"ג), הוא ושמואל ילד (=בן) חפני לעקור את דת בעלי מקרא".



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן