לדף ראשי



מלמד תינוקות שהיה לסמל של מורה נאמן המסור לתלמידיו.

בן פמלייתו של רב, ואף היה תלמידו ומסר מאמריו בשמו. רב היה יועצו בענייני חינוך, ונתן לו הוראות: שלא יקבל תלמיד פחות מבן שש שנים (כתובות נ:א), שלא יכה את תלמידיו אלא בשרוך נעל, שיושיב ילד חלש בצדו של ילד מצליח בלימודיו, כדי שילמד זה את זה (ב"ב כא:א).

פעם אחת מצאו רב מטייל בגינה. אמר לו רב: האם הנחת את אמונתך? אמר לו רב שמואל בר שילת: זה שלוש עשרה שנה שלא יצאתי לטייל, ואפילו עתה כל מעייני בתלמידי.

רב קרא על רב שמואל בר שילת את המקרא (דניאל יב:ג) "והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" (ב"ב ח:ב).


הערות לערך:
שם המעיר: מתניה מאלי
הערה: ראיתי מפרשים (הרב ברנדס, הרב לפשיץ) את סיפור הטיול בגינה אחרת: 13 שנה שאני כבר לא מלמד, ועדיין דעתי עליהם


שם המעיר:
הערה: מעניין מדוע הוזכרה אימו של שמואל "שילת" בדרך כלל שם האב נכתב, ועוד ששמות של נשים בודדות נכתבו בגמרא

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן