לדף ראשי



עוד בימי עזרא לא רצו לעשות תענית באסרו חג, וראיה מדברי הירושלמי:

א"ר יודן: קרייא מסייע ליה, דאמרי חברייא (משום בריה דמועדא) וביום עשרים וארבעה לחודש הזה (השביעי=תשרי) נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם וגו' (נחמיה ט' א)
ולמה לא אמר בעשרים ושלושה?
משום בריה דמועדא (= אסרו חג) וכו' (ירוש' ע"ז פרק א סוף הלכה ב).

טעם לשמחת אסרו חג כתב מהרי"ל, כי קרבן שלמים נאכל לשני ימים. היום שאחר יום טוב עדיין אוכלים בו מבשר הקרבן, ולכן נוהגים בו קצת שמחה, ומרבים קצת באכילה ושתיה (ש"ע או"ח סי' תכ"ט בהגהה.
רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בש"ע שלו, כי אסרו חג של שבועות נחשב בזמן המקדש ליום טוב, ועכשיו, למרות שחרב הבית, אסור בו הספד ותענית.
באסרו חג של פסח וסוכות מותר מעיקר הדין להתענות, אבל אין מתענים בגלל מנהג (עי' לקוטי הלוי עמ' 20 בהערה).

באסרו חג אין אומרים תחנון, אבל אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח" לפני "ובא לציון".



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן