חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שמעון הצדיק

הראשון בחכמי התורה הידוע בשמו בתקופה שאחר חתימת כתבי הקודש. כוהן גדול ומנהיג האומה.

דור שמיני ליהושע (ישוע) בן יהוצדק, הכוהן הגדול בימי שיבת ציון. בנו של חוניו ונכדו של ידוע, ששמו הוזכר במקרא (נחמיה יב:יא). תלמידו שקיבל ממנו היה אנטיגנוס איש סוכו (ע"ע).

לפי המסורת התלמודית כיהן שמעון הצדיק בסוף ימי פרס ובראשית ימי שלטון היוונים בארץ. בשל התחלפות המשטר נתבטלה "כנסת גדולה", והוקמה הסנהדרין שבראשה עמד הכוהן הגדול. שמעון הצדיק נחשב לאחרון שבאנשי כנסת הגדולה והיה "משיירי כנסת הגדולה" (אבות א:ב).
הכותים הלשינו בפני אלכסנדר מוקדון שהיהודים מורדים בו, וביקשו רשות להחריב את בית המקדש שבירושלים. כאשר עלה אלכסנדר על ירושלים להחריבה, יצא לקראתו שמעון הצדיק.
יומא סט א
בעשרים וחמשה [בטבת] יום הר גרזים [הוא], דלא למספד. יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך. כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה. כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו. אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי. - אמר להם: למה באתם? - אמרו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו? - אמר להם: מי הללו? - אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך. - אמר להם: הרי הם מסורים בידיכם. מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין. כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו. ואותו היום עשאוהו יום טוב.
לפי יוספוס פלביוס הכוהן הגדול שיצא לקראת אלכסנדר מוקדון היה ידוע, סבו של שמעון הצדיק. לדעתו חי שמעון הצדיק בימי שלטון התלמיים.

ישוע בן סירא, בן דורו של שמעון הצדיק, מספר שחיזק את חומות ירושלים והצילה מיד אויבים. הוא מתאר את הדרו בצאתו מן ההיכל אחרי עבודת יום הכיפורים, ומסיים בתפילה לה' שייתן שלום בארץ, ויקם את חסדו עם שמעון הצדיק ועם זרעו עד עולם (בן סירא נ).

מן המקורות על שמעון הצדיק
תוספתא מסכת סוטה פרק יג הלכה ז
כל זמן שהיה שמעון הצדיק קיים היה נר מערבי תדיר, משמת הלכו ומצאוהו שכבה, מיכן ואילך מוצאין אותו פעמים כבה פעמים דולק; כל זמן שהיה שמעון קיים, היתה מערכה תדירה, כשמסדרין אותה כשחרית היתה מתגברת והולכת כל היום כולו והיו מקריבין עליה תמידין ומוספין ונסכיהן, ולא היו מוסיפין עליה אלא שני גיזרי עצים עם תמיד של בין הערביים, כדי לקיים מצות עצים בלבד שנ' ובער עליה הכהן. משמת שמעון הצדיק תשש כחה של מערכה, כשמסדרין אותה בשחרית לא היו נמנעין מלהוסיף עליה עצים כל היום כולו; כל זמן שהיה שמעון קיים ברכה נכנסת בשתי הלחם ובלחם הפנים. שתי הלחם מתחלקות בעצרת לכהנים, ולחם הפנים ברגל לכל המשמרות לאנשי משמר, יש מהן שאוכלין ושובעין ויש מהן שאוכלין ומותירין, ולא עלה ביד כל אחד ואחד אלא כזית. משמת שמעון הצדיק לא היתה ברכה נכנסת לא בשתי הלחם ולא בלחם הפנים, הצנועין מושכין ידיהם, והגרגרנין חולקין ביניהן, ולא עלה ביד כל אחד ואחד אלא כפול.

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ד
שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנסת הגדולה הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים:

נזיר דף ד עמוד ב
אמר שמעון הצדיק: מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא חוץ מאדם אחד, שבא אלי מן הדרום יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו: בני, מה ראית לשחת שער נאה זה? אמר לי: רועה הייתי לאבי בעירי, והלכתי לשאוב מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי, ופחז יצרי עלי וביקש לטורדני מן העולם. אמרתי לו: ריקה! מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, שסופך להיות רמה ותולעה? העבודה, שאגלחך לשמים! עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: כמותך ירבו נזירים בישראל, עליך הכתוב אומר: [במדבר ו] איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'.
חוניו בנו ירד למצרים וייסד בה מזבח ובית מקדש, הוא מקדש חניו, שהיה קיים מאות שנים, עד אחרי חורבן הבית השני. על הגורם ליסודו של מקדש חוניו מספרת האגדה:
"בשעת פטירתו של שמעון הצדיק אמר להם: חוניו בני ישמש תחתי. נתקנא בו שמעי אחיו, שהיה גדול ממנו שתי שנים ומחצה. אמר לו: בא ואלמדך סדר עבודה. הלבישו באונקלי (מין שמלת אישה) וחגרו בצילצול (אזור של אישה), העמידו אצל המזבח. אמר להם לאחיו הכוהנים: ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו: אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבש באונקלי שלך ואחגור בצילצול שלך. בקשו אחיו הכוהנים להרגו. רץ מפניהם ורצו אחריו. הלך לאלכסנדריה של מצרים ובנה שם מזבח" (מנחות קט:ב).

תוספתא סוטה יג ח

שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם: בשנה זו אני מת. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר להם: כל ימות הכפורים היה זקן אחד לובש לבנים ומתכסה לבנים נכנס עמי ויוצא עמי, שנה זו נכנס עמי ולא יצא. לאחר הרגל [חלה] שבעת ימים ומת. [משמת] שמעון הצדיק נמנעו אחיו מלברך בשם.


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: מה שנכתב ששמעון הצדיק היה דור שמיני ליהושע (ישוע) בן יהוצדק, הכוהן הגדול בימי שיבת ציון.זה בעצם מנוגד למה שכתב הרע''ב (אבות א' ב') על המשנה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. משירי - משיורי וכו'. והוא היה כהן גדול אחר עזרא. בס' ''סדר הדורות'' מר' יחיאל הלפרין כתב שר' יהושע בן יהוצדק היה אחיו של עזרא הסופר.


שם המעיר: הרב ד"ר אליהו שץ
הערה: מלך פרס בספר נחמיה היה ארתאכסרסס השני (ולא ארתאכסרסס הראשון). כנסת הגדולה היתה האסיפה הגדולה של עם ישראל בשנת ה-21 לארתאכסרסס השני (383 לפנה"ס), המתוארת בנחמ' פרקים ח-י. שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, כלומר הוא היה אחד מן האחרונים שנשארו בחיים מבין אלה שהשתתפו באסיפה הגדולה ב-383. לפי יוסף בן מתתיהו (קדמ' 2:12) שמעון הצדיק מת בעת מלכות תלמי הראשון (285-305), ולכן חי עד בערך 292 לפנה"ס, דהיינו כ-91 שנה לאחר כנסת הגדולה.בכך מרומז ששמעון הצדיק חי עד גיל של כ-110 שנה.
מקור ההערה: אליהו שץ, "אמיתות כרונולוגיית התנ"ך" , 1986


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
אלכסנדר מוקדון
חוניו
כנסת הגדולה