לדף
ראשי
שמעיה
נשיא הסנהדרין בסוף תקופת החשמונאים במאה השנייה לפני החורבן. חברו בן זוגו של אבטליון, ששימש אב בית דין על ידו. שניהם היו תלמידי הזוג יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, ומורי הזוג הלל ושמאי (אבות א:י-יב), שניהם היו צאצאי גרים. שמעיה ואבטליון נשתבחו בפי בן דורם יהודה בן דורתאי, כשני גדולי הדור, שהן חכמים ודרשנים גדולים (פסחים ע:ב). שניהם ישבו ביחד בבית מדרשם וביחד הורו לתלמידיהם. כששומר בית המדרש לא הניח לו להלל להיכנס לבית המדרש עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלוהים חיים מפי שמעיה ואבטליון (יומא לה:ב). הלל, בדבריו לבני בתירה, מוכיחם על שלא שמשו את שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון (פסחים סו:א). מאמריהם בהלכה לא הובאו במקורות, ונשארו רק עדויות מהלכות שקבעו. מעשה בכוהן גדול אחד שיצא מבית המקדש ביום הכיפורים אחרי העבודה והלכו כל העם ללוותו. עברו שמעיה ואבטליון. הניחו את הכוהן הגדול והלכו אחריהם. לסוף באו שמעיה ואבטליון להיפרד מן הכוהן הגדול. אמר להם: יבואו בני העממים לשלום (רמז שהם גרים). אמרו לו: יבואו בני עממים לשלום, שעשו מעשה אהרן (=רודף שלום), ואל יבוא בן אהרן לשלום, שלא עשה מעשה אהרן (יומא עא:ב). שמעיה אומר:אהוב את המלאכה, ושנא את הרבנות, ואל תתוודע לרשות. [אבות דרבי נתן יא). יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|