לדף ראשי




יש לו רשות לשלוט בנכסים וידו כיד הבעלים.
דעת חז"ל שלא למנות אשה אפטרופוס על נכסי בעלה המת, פן תבקש להרבות כתובתה על חשבון נכסי היתומים (עי' בית יוסף לטור חו"מ סי' ר"צ). אבל אם היתומים הגיעו לגיל שש עד עשר, והם חריפים, ורואים בי"ד תועלת ליתומים שאמם תהיה אפוטרופוס, יכולים למנותה ברצון היתומים (שו"ת ריב"ש סי' תצ"ה).

אפוטרופוס שעוד לא החזיק בנכסים יכול לחזור בו, משהחזיק אינו יכול לחזור בו (ש"ע אה"ע חו"מ סי' ר"צ כ"ג). אם נתמנו שני אפטרופוסים, אין אחד יכול לפעול בנכסים בלי הסכמת חברו.

רשות מוגבלת
אף שיד האפטרופוס כיד היתומים, בכל זאת יש הגבלות שנעשו לטובת היתומים שלא יהיה לו כוח לעשות בממון היתומים כמו בשלו (רמב"ם נחלות פרק י):

אינו נותן מנכסי היתומים במתנה, ואינו רשאי לקנות לעצמו מטלטלי היתומים משום "הסר ממך עקשות פה" (רשד"ם ח"ד סי' שכ"ה).

יכול לקחת את כסף היתומים ולסחור בו, אפילו לעצמו, אך תהיה העיסקה קרובה לשכר ורחוקה מהפסד ליתומים. ובלבד שיעשה בבית דין משום לזות שפתיים (ש"ע אה"ע חו"מ סי' ר"צ).

האפוטרופוס אינו שליט על גופו של היתום, להוליכו נגד רצונו לשום מקום (שו"ת אלשיך סי' ל"ח).

האפוטרופוס פטור מגנבה וחייב בפשיעה (חו"מ שם), ונאמן בשבועה שלא פשע.

יתום שגדל ותובע מן האפוטרופוס לנהל את רכושו בעצמו הדין עמו (דברי ריבות סי' תי"א), ומסלקים אפוטרופוס שאינו מצליח בעסקי היתומים אע"פ שהוא נאמן, כיוון שהיתומים מפסידים (מהר"ם גאלאנטי סי' כ"ה). אין האפוטרופוס מקבל שכר קצוב בעד טרחתו, אבל ראוי הוא לשכר בטלה, לפי הפסדו ממלאכתו או במשא ומתן שלו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן