לדף ראשי



"חבר" הוא אדם המדקדק בדיני טומאה וטהרה ותרומות ומעשרות (בניגוד לעם הארץ).

המקבל עליו להיות נאמן... אינו מתארח אצל עם הארץ, והמקבל עליו להיות חבר... לא יהיה פרוץ בנדרים... ומשמש (תלמידי חכמים) בבית המדרש. (משנה דמאי פ"ב, מ"ב--מ"ג)

החבר נאמן בענייני טומאה וטהרה, והוא בעל מידות טובות ועוסק בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים. דרגת "חבר" נמוכה מזו של חכם או זקן.

הבא לקבל על עצמו דברי חברות, צריך לקבלם בפני שלושים חברים. זקן ויושב בישיבה אינו צריך לקבל בפני שלושה חברים, שכבר קיבל על עצמו משעה שישב בישיבה (בכורות ל', ב).

אשת חבר שנישאת לעם הארץ, וכן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ, אין צריכים לקבל דברי חברות (בשובם להיות תחת ידו של חבר). רבי מאיר אומר: אף הם צריכים לקבל דברי חברות לכתחילה. (בכורות ל', ב)

דברי חברות - התחייבות שלא ייתן תרומה ומעשר לעם הארץ, שלא יעשה טהרות אצל עם הארץ, שיאכל חולין בטהרה, ושיעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ולוקח (רש"י בכורות ל', ב).
אשת חבר הרי היא כחבר (עבודה זרה ל"ט, א).
לעתים אישה היא חברה מצד עצמה, "באשה חברה עסקינן" (סנהדרין ח', ב).

- חבר אינו צריך התראה. תלמיד חכם העובר עבירה אין צורך להתרות בו. תפקיד ההתראה הוא להעמיד את העבריין על מעשהו ולהזהיר אותו שהוא עושה מעשה אסור הגורר אחריו עונש. תלמיד חכם יודע כל זאת, ולכן אין צורך בהתראה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן