לדף ראשי



מצוות לא תעשה, שכדי לעבור עליה די לאדם שהוא פסיבי. בשונה מלאו שיש בו מעשה, שכדי לעבור עליו יש צורר לפעול.
דוגמא: אדם הנודר נדר, צריך למלא את נדרו. יש על כך לאו: "לא תאחר לשלמו" (דברים כ"ג, כ"ב). אבל כדי לעבור על לאו זה, די לו לאדם להיות פסיבי ולא לעשות מעשה.

הלאו "לא תשנא את אחיך בלבבך" (ויקרא י"ט, י"ז), הוא לאו שהעובר עליו אינו עושה מעשה מוחשי.

כלל: כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו (עונשו של העובר על לאו הוא מלקות. אבל העובר על לאו שאין בו מעשה, אינו נענש).
לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, הנענשים על לאו שאין בו מעשה:
הנשבע לשקר: שנשבע שיאכל ולא אכל;
מהמחליף בהמה של קדשים בבהמת חולין, (ויקרא כ"ז, י');
המקלל את חברו בשם ה'. הדיבור אינו נחשב למעשה – ובכל זאת חייב מלקות (תמורה ג).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן