לדף ראשי



פסיק רישיה ולא ימות? (שבת ע"ה, א) כרות את ראשו ולא ימות?

אדם שעשה בשבת מעשה הגורר אחריו מעשה אחר, גם אם לא התכוון למעשה השני - חייב. כיצד? - הרי שצריך לראש עוף, וחתך אותו בשבת, אף-על-פי שאין מגמתו להרוג את העוף - חייב, שהדבר ידוע שאי-אפשר לחתוך את ראש החי בלי שימות (לפי רמב"ם הלכות שבת פ"א, ה"ו).

רבי שמעון מתיר לעשות בשבת מעשה אם יתכן שתהיה למעשה גם תוצאה אסורה: "דבר שאינו מתכוון", אומר רבי שמעון, מותר. אבל במקרה שהמעשה המותר יגרור אחריו בהכרח תוצאה אסורה - "פסיק רישיה ולא ימות" - אוסר גם רבי שמעון.

דוגמה: רבי שמעון מתיר לגרור מטה, כסא וספסל בשבת ובלבד שלא יתכוון לעשות חריץ, כי יש גרירה בלי חריץ והחריץ אינו תוצאה הכרחית מן הגרירה. אבל אם אי אפשר לעשות את המעשה בלי שיגרור אחריו את התוצאה האסורה, גם אם לא התכוון לתוצאה, כאילו התכוון לה, ואסור.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן