חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ציבור

קהל; עדת ישראל.

- קורבנות ציבור. קורבנות של הקהל (בניגוד לקורבנות היחיד) הבאים מתרומת הלשכה. שני תמידים שמקריבים בכל יום, קורבנות מוסף בשבתות, בראשי חדשים ובמועדים, ושעיר חטאת של יום הכיפורים – כל אלה הם קרבנות ציבור הבאים מתרומת הלשכה.

אם בית-דין שגגו והורו היתר בדבר הקשור בעבודה זרה, מביא כל שבט ושבט פר ושעיר מתרומת הלשכה. אם שגגו והורו היתר בשאר המצוות - מביאים פר חטאת, הנקרא "פר העלם דבר של ציבור".

קורבנות הציבור הם קרבן עולה או חטאת. קרבן שלמים בא משל ציבור יתכן רק בשני הכבשים הבאים עם לחם התנופה בחג השבועות. אין קרבן ציבור שהוא אשם, או קרבן העוף.

טבלה מסכמת של קורבנות ציבור.

- שליח ציבור. ציבור הוא מעשרה מישראל, מבוגרים, המתפללים יחד. שליח ציבור מתפלל בקול רם, והוא מוציא את הכל ידי חובתם. בשעה שהוא מתפלל והם שומעים ועונים אמן אחר כל ברכה וברכה, הרי הם כמתפללים.

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ח
ד. וכיצד היא תפלת הציבור? יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהם, ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו ידי חובתן משלימין להם לעשרה והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו, וכן אין אומרים קדושה ולא קוראין בתורה ומברכין לפניה ולאחריה ולא מפטירין בנביאים אלא בעשרה.
ז. וצריך להיות כולם במקום אחד ושליח ציבור עמהם במקום אחד...
ט. שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, כיצד בשעה שהוא מתפלל והם שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה הרי הן כמתפללין, במה דברים אמורים כשאינו יודע להתפלל אבל היודע אינו יוצא ידי חובתו אלא בתפלת עצמו.
יא. אין ממנין שליח ציבור אלא גדול שבציבור בחכמתו ובמעשיו, ואם היה זקן הרי זה משובח ביותר, ומשתדלין להיות שליח ציבור אדם שקולו ערב ורגיל לקרות, ומי שלא נתמלא זקנו אע"פ שהוא חכם גדול לא יהא ש"ץ מפני כבוד ציבור.
- תענית ציבור. יום צום על צרה הבאה על הציבור. בימי התעניות זועקים ומתחננים בתפילות, ומריעים בחצוצרות על הצרת שונאי ישראל לישראל, ועל החרב, ועל הדבר, ועל חיה רעה, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל השדפון, ועל הירקון, ועל המפולת, ועל החולאים, ועל המזונות, ועל המטר (לפי רמב"ם תעניות א, ד; ב, א).

תשעה באב, צום גדליה, עשרה בטבת וי"ז בתמוז - הם ימי תענית ציבור על צרות שאירעו בימים האלה בעבר (ארבעה הצומות). בשלושה עשר באדר צמים זכר לתענית שהתענו בימי המן (רמב"ם תעניות ה, ד-ה).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן