לדף ראשי




וכן סדרן:
ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת, קוראים פרשת שקלים שהיא "כי תשא" עד "ועשית כיור נחושת" ומפטיר "ויכרות יהוידע".
בשבת שניה קוראים פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" ומפטיר "פקדתי",
ובשבת שלישי מפסיקים.
בשבת הרביעי קוראים פרשת פרה אדומה ומפטיר "וזרקתי".
בשבת החמישי קוראים פרשת "החודש הזה לכם" ומפטיר "בראשון באחד לחודש".

חל ראש חודש אדר בתוך ימי השבוע, ואפילו בע"ש, מקדימים לקרוא פרשת שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקים בשניה כדי שתהיה פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים.

סימן לשבתות ההפסקה זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו. וכך פירושו:
ראש חודש אדר, היינו ב' שבראש חודש שהוא א' אדר,
אם חל ביום ז' קוראים בו פרשת שקלים (ובשבת שאחריה פרשת זכור) ומפסיקים ט"ו באדר (סימן זט"ו);
ואם חל ביום ב' קוראים שקלים בשבת שלפניו ומפסיקים ו' באדר (סימן ב"ו);
אם חל ביום ד' קוראים שקלים בשבת שלפניו ומפסיקים ד' באדר (סימן ד"ד);
ואם חל ביום ו' קוראים שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקים שתי שבתות ב' באדר וגם י"ו [=טז] באדר, וקוראים זכור ב-ט' באדר ופרה ב-כ"ג באדר, והחודש בר"ח ניסן (סימן ובי"ו).

טעם הקריאה
קריאת ארבע הפרשיות מוזכרת במשנה ובגמרא (מגילה כ"ט ע"א, והטעם מבואר:

פרשת שקלים קוראים מפני שבזמן הבית היו משמיעים על השקלים באחד באדר (ריש מסכת שקלים), שהוציאו על קורבנות תמידין ומוספין של הצבור, והיה לכל אחד מישראל חלק בהם. ועוד טעם כדי להקדים שקלי ישראל לשקלי המן שנתן לגנזי המלך.

פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק קוראים בשבת שלפני פורים לקיים מצוות מחיית זכר עמלק בזה הזמן שנתלה המן עם בניו שהיו מזרע עמלק.

פרשת פרה קוראים לזכר טהרת הטומאה לכל ישראל שהיה טמא לנפש אדם, שהזו עליו מי חטאת מפרה אדומה לפני חג הפסח, כדי שיקריב הקרבן פסח במהרה.

פרשת החודש קוראים מענינו של הזמן, מיציאת מצרים וחג המצוות, ושואלים ודורשים בהלכות הפסח לפני הפסח שלושים יום (מנהני מהרי"ל ארבע פרשיות; כלבו סי' מ"ו; ש"ע או"ח סי' תרפ"ה).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מעגל השנה - חודש אדר / הרב שלמה מן ההר, אליהו כי-טוב



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן