לדף ראשי




הספר יון מצולה נכתב בידי ר' נתן הנובר, על גזירות ת"ח-ת"ט [1648-1649]. גזירות אלה, שהיו סדרה של פוגרומים נוראים ביהודי פולין בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי זעזעו את המרקם של יהודי אירופה, ונכנסו לזיכרון הלאומי כאחד המאורעות הקשים שעבר עם ישראל.

המחבר מתאר את מרד האוקראינים [בלשונו: "היוונים", משום שהשתייכו לכנסייה האורתודוקסית היוונית] והטטרים [בלשונו: "הקדרים"] נגד האריסטוקרטיה הפולנית -"הדוכסים והשרים" - ששלטו באוקראינים והתעללו בהם.
אחד הדברים הבולטים בספר הוא תיאור בגידתם של הפולנים, שהיהודים לחמו אתם ובעדם, והם חברו לעתים קרובות לאוקראינים, ומסרו את היהודים להריגה.

לשונו של ר' נתן נטע משובצת בפסוקים ובמאמרי חז"ל, ותכופות הוא מבטא רעיון באמצעות פסוק. ספר כולל ביטויים כמו "עד מתי אנו מחרישים", "ותשקוט הארץ", "עלה נעלה וירשנו אותם וגם יכול נוכל להם", "ובכל מקום אשר דבר הצורר ודתו מגיע, שמחה גדולה ליוונים ואבל גדול לשרים והיהודים, וצום ובכי, שק ואפר ותשובה תפילה וצדקה. בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה", "יכתוב על קרן השור". ביטויים כאלה מעידים על הרקע הרוחני של המחבר, והם מובנים יותר לכל מי ששפת המקורות נהירה לו.

הספר נדפס בווניציה בשנת תי"ג [1653], סמוך למאורעות, והן פרי עטו של עד ראייה שסיפר את אשר ראה וחווה ושמע מפי יהודים שהיו נפגעי הגזרות. ר' נתן נטע ברח מזלאטוב, עיר מולדתו, ועבר למערב, שם כתב את המאורעות ופרסמן.
הספר כולל תיאור רציחתם של גדולי ישראל: ר' יחיאל מיכל, הקדוש מנמירוב; ר' שמשון מאוסטרופולי. הוא מספר מעשי פלאות על בנות ישראל שמסרו נפשן בתחבולות כדי שלא להינשא לאוקראינים: על נערה שבדרך לחופתה קפצה למים וטבעה, ועל נערה אחרת ששכנעה את ארוסה כי היא חסינה מפני פגיעה של כדורי רובה, וכאשר ירה לעברה לאחר שהאמין כי אמת דבריה, נספתה ולא נישאה לו.

"יוון מצולה" נתקבל בתפוצות ישראל כאחד מספרי ההיסטוריה של חשכת הגלות. כמוהו כ"שבט יהודה" מתאר הספר מאורעות היסטוריים וסבלם של היהודים בעולם של רשע. מיוחד הוא "יוון מצולה" בכך שהוא מתאר תקופה קצרה מאוד מבחינה היסטורית, שנתיים בלבד, ואלה מפי עדות של אדם שחווה חלק מן המאורעות המסופרים בספרו. עוצמתו של הספר גרמה לכך שנהגו לקרוא בו בימי בין המצרים, כחלק מההכנה הנפשית לתשעה באב וזכר החורבן.

טקסט מלא של הספר יון מצולה

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
מרדכי אליאב, קידוש השם בגזרות ת"ח-ת"ט



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן