לדף ראשי

וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר.
כה תברכו את בני ישראל אמור להם.
יברכך ה' וישמרך.
יאר ה' פניו אליך ויחנך.
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (במדבר ו,כ"ב-כ"ז).

זו היא "ברכת הכהנים" הבנויה בצורה הולכת ומתפתחת, בת שלש קומות: משלש מילים לחמש, למחמש מילים לשבע. ייתכן וזו הסיבה לכינויה של ברכה זו "הברכה המשולשת" (ואין הכוונה, כמקובל בטעות "הברכה המשולשת בתורה", שהרי אין ברכה זו נזכרת בתורה שלש פעמים...)
על-פי מיקומה של ברכת-כהנים בפרשת נשא, נראה כי היא נאמרה בסיומה של מלאכת הקמת המשכן, שהרי הפרשיה שאחריה פותחת ב"ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" (במ' ז,א'). יש לכך הוכחה נוספת, מברכת-כהנים שבספר ויקרא, שם היא מופיעה ללא פירוט: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם... ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם..." (ויקרא ט,כ"ב-כ"ג). גם כאן ברכה זו מופיעה בסיום מלאכת הקמת-המשכן.

קברי בית דוד בכתף הינום
אמנם ברכת הכהנים במסמך מקורי מימי הקמת-המשכן לא נמצאה, אך ברכה זו מימי-קדם, משלהי ימי הבית הראשון (!) נמצאה גם נמצאה: בין הממצאים במערת-קבורה ב"כתף הינום", מעל גיא בן-הינום, כיום מאחורי "המרכז למורשת בגין", נמצאו שתי לוחיות כסף, עליהן חקוקה ברכת כהנים.

מערת הקבורה היא אחת מרצף מערות משלהי ימי בית-ראשון ששימשו לקבורה של אחת המשפחות העשירות בעיר. לפי הממצאים היו לנקברים במקום קשרים הדוקים עם העולם הרחב של אז, ממצרים וסוריה בדרום ועד פרס, אשור ובבל במזרח, מאררט בצפון ומערבה עד לסרדיניה וספרד. לדעת החופר הייתה זו משפחה עשירה, לעניות דעתי היו אלו מלכי יהודה בשלהי ימי הבית. ליתר דיוק היו אלו אותם מלכים שלא זכו להיקבר במערכת הקברים המיוחסת בעיר דוד, בה נקברו המלכים מדוד, הראשון בשושלת ועד חזקיהו, המלך ה-14 בה.

אחריו נקברו מלכי יהודה לא במערה המקורית, זו שבעיר דוד, כי אם במערכת חדשה שנחצבה בגן ביתו של מנשה מלך יהודה, ונקראה "גן עוזא": "וישכב מנשה עם אבותיו ויקבר בגן-ביתו בגן-עוזא..." (מלכים ב' כא,י"ח). לפי דעתי, מערות קבורה אלו, בכתף הינום, הן הן מערות הקבורה של האחרונים בשושלת מלכי בית דוד.במערות אלו נקברו המלכים הבאים: מנשה, בנו של חזקיהו, ואמון נכדו [מנשה (מלכים ב' כא,י"ח. דברי-הימים ב' לג,כ'). אמון (מל"ב כא, כ"ג-כ"ו. דבהי"ב לג, כ"ד)]. יש רמזים לכך שגם שני הדורות הבאים של המלכים נקברו במערכת קבורה זו: יאשיהו בנו של אמון, ויהויקים בן יאשיהו [יאשיהו (מל"ב כג, כ"ט-ל'. דבהי"ב לה, כ"ד), ואולי אף יהויקים (מל"ב כד,ו' בעיקר ע"פ התרגום הלוקיאני של השבעים לפסוק זה, ובתוספת של השבעים לדבהי"ב לו, ח')].
ככל הנראה לא רק המלכים נקברו כאן אלא גם בני המשפחה הקרובים. כך ניתן להסביר את ריבוי מקומות הקבורה במערות.

באחת המערות נמצאו כאלף ממצאים קטנים: תכשיטים רבים, יותר ממאה מהם עשויים מכסף או מזהב. רוב התכשיטים, חרוזים, טבעות, עגילים ועוד עשויים ברונזה וברזל, ואבנים יקרות בדרגות שונות. תכשיטים אלו מקורם בכל העולם העתיק של שלהי ימי הבית הראשון, שלנקברים במערות היו קשרים שונים אתם, מקשרי מסחר ותרבות ועד, אולי, קשרי נישואין וקרבה משפחתית.

הממצא הייחודי הן שתי לוחיות כסף. על אחת מהן חקוק (כאשר אני מפריד כאן את שם ה' משום כבודו במקפים – במקור הוא מופיע ברציפות):

...יבר / כ י-ה-ו-ה [ו] / [י]שמרכ [י] / אר י-ה-ו-ה / [פ]נ[יו אלי] / [כ ויחנכ]...

על הלוחית השניה:

...י-ה-ו-ה ו / [י]שמרכ / יאר י-ה / [ו-ה] פניו / [אל]יכ וי / שמ לכ ש / לו[מ]...

כפי הנראה היו אלו מעין קמיעות, גלולות ותלויות על הצוואר או על הזרוע, שכללו את ברכת-כהנים. אנו אומרים "קמיעות", כי הברכות אינן כוללות את כל מרכיביה של הברכה. שינוי-הנוסח של הברכה מן הנוסח המקודש שבספר התורה, בפרשתנו, פרשת 'נשא', הפקיע מן הכתוב את קדושתו ועל-כן יש להגדירו כ"קמיע" דווקא, וכך להסביר את הימצאו במערת קבורה דווקא.

מי זוכר את חלקיהו
למי היה שייך קמיע זה של "ברכת-כהנים"?
אם צדקנו בהערכתנו כי מערות הקבורה ב"כתף הינום" הם קברי בית דוד המאוחרים, "גן עוזא", ניתן להעריך כי קמיעות אלו היו של אחד ממקורבי משפחת המלוכה בשלהי ימי הבית-הראשון, ואולי אפילו של אחד משלושה-ארבעה מלכים אלו. נראה לנו להציע דווקא מישהו אחר. אמנם לא מלך, אך לא אחר מאשר "חלקיהו הכהן הגדול" בימיו של המלך יאשיהו.

היה זה חלקיהו הכהן הגדול, אשר מצא את ספר התורה בבית המקדש, ספר שקריאתו הביאה למהלכים מרחיקי לכת מצידו של המלך. כנראה נשאר יאשיהו המלך נאמן לחלקיהו ולהדרכתו בעבודת ה', ואף זיכה אותו בקבורה במערכת הקברים המאוחרת של שושלת המלוכה (נציין כי לכבוד דומה זכה כהן נוסף לפניו, לדעתנו אף הוא כהן גדול, הלא הוא יהוידע הכהן, בימיו של המלך יהואש: "ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו. ויקברהו בעיר דוד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם הא-להים וביתו" (מלכים ב' כד,ט"ו-ט"ז). הסיבה לכך היא, כנראה, "ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן" (מלכים ב' יב,ג').
העולה לנו מדברנו הוא כי "ברכת כהנים" המשולשת, זו הנזכרת בפירוטה בפרשתנו, ורמוזה בפר' שמיני ב'ויקרא', ידועה הייתה ומוכרת מימי נתינתה בסיני, טרם סיום הקמת המשכן ואילך. היא שימשה את הכהנים בימי הבית הראשון בתפילת המקדש בנוסח המופיע בתורה, ואפילו, בשינוי הנוסח במכוון, כ"קמיע" בשימושם של מלכי יהודה או של הכהן הגדול או משפחתו. ברכת כהנים זו היא היא המשמשת עד עצם ימינו-אנו בתפילותינו השונות, בכל עדות ישראל.

לעיון והרחבה
ארליך זאב ח', "'אל נכון', גורן נכון ומקום גן עוזא", מגדים כ"ו, תשנ"ו, עמ' 47-27.
ארליך זאב ח', "'גן עוזא' בכתף-הינום", מחקרי יהודה ושומרון, ה', אריאל תשנ"ו, 79-61.
ברקאי גבי, "לבעיית מקום קבריהם של מלכי בית דוד האחרונים", בין חרמון לסיני – יד לאמנון, ירושלים 1977, 95-77.
ברקאי גבי, "ברכת כהנים על לוחיות כסף מכתף-הינום בירושלים", קתדרה 52, 1989, 76-37.
הרן מנחם, "ברכת כהנים מכתף-הינום – המשמעות המקראית של התגלית", קתדרה 52, 1989, 89-77.



הערות לערך:
שם המעיר: הרב משה יוסף
הערה: שלום לכם!

בקשר לברכה המשולשת, לדעתי לא נקראה כך אלא משום שהיא מורכבת משלושה קטעי ברכה לעם, ומופרדת ע"י 3 משפטים, שבכולם מופיעה מילה ראשונה כפועל והמילה השניה היא שם ה'.

מקור ההערה: ידע אישי או כך למדתי בנערותי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן