לדף ראשי



מנהגי פיוס ובקשת סליחה
בערב יום כיפור נוהגים לפייס חברים ושכנים - וגם קרובי משפחה - ולבקש מהם סליחה על כל מה שקרה ביניהם, אם בפגיעה בממון, ובאיזו דרך שהיא ובשגגה, ואם בפגיעה בכבוד, ביודעין ובלא יודעין, בפליטת פה, או ברמז, או באיזו העוויה שהיא; ומובן מאליו, שאם מישהו זוכר, שנשאר חייב להם כסף, או כלים, או ספרים, עליו להחזירם או להזכיר את החוב, שטרם שולם. ידועה אמרת חז"ל בנידון:

"עברות שבין אדם למקום (ד') יום הכיפורים מכפר, עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" (יומא ח', ט').

ואסור להתאכזר כלפי המבקש סליחה, אלא להיענות לו מיד בנפש חפצה ובאווירה של פיוס מלא, כי אם לא עכשיו, לא בנקל תימצא עוד שעה כה נוחה וכשרה להעברה על המידות ולהתפייסות. החוטא לחברו שבינתיים מת, הולך לקברו (אם אפשר עם "מניין") ומבקש שיסלח לו על חטאיו כלפיו.

לאחר ברכת ההורים נהוג אצל יהודי כורדיסטאן, שהילדים מבקשים סליחה מהוריהם, וגם האב והאם מבקשים סליחה זה מזה לעיני בני הבית.

בבית הכנסת באחדות מקהילות לוב היו נוהגים להביא מיד לאחר תפילת "שחרית" של ערב יום כיפור קערות גדולות של אוכל לבית הכנסת. הקהל - אמידים ועניים - היו מסיבים יחד, ותוך כדי אכילה מאחלים אלו לאלו שנה טובה ומנצלים את ההזדמנות לבקש סליחה זה מזה ולהתפייס.

אצל יהודי בבל נהוג לערוך ביקור קצר אצל הקרובים לאחר הסעודה המפסקת, לאחל להם שנה טובה ולבקש מחילה וסליחה. בהזדמנות זו מעניקות האימהות לבנותיהן הנשואות מתנות, כגון כלי כסף, תכשיטים, מטפחות משי צבעוניות, הכול לפי יכולתן ומעמדן.

טבילה במקווה בערב יום כיפור
הטבילה בערב יום הכיפורים מסמלת את ההיטהרות מן העוונות ואת הרצון להיכנס ליום הקדוש בהרגשה של טהרה וקדושה. ויש מוסיפים הסבר זה: כדי להרגיש כגר המתגייר וכמומר שעושה תשובה, הצריכים טבילה.

התרת נדרים
בקהילות ספרדיות רבות עושים התרת נדרים גם בערב יום כיפור. יש העושים זאת בפעם הרביעית, לפי מנהגם, ויש שזו להם הפעם השנייה. בקהילות אשכנזיות עושים התרת נדרים בעיו"כ רק אלה שלא הספיקו לעשות זאת בערב ראש השנה ובעשרת ימי תשובה.

סליחות י"ג המידות
בערב יום כיפור מקצרים באמירת סליחות, כדי להיפנות לענייני היום. לעומת זאת בשחר שלפניו, היינו, ביום שמיני מעשרת ימי תשובה, אומרים את הסליחות בהתרגשות ובהתעוררות, באשר הן כמעט האחרונות לפני יום כיפור.

סליחות אלו ידועות כ"סליחות י"ג המידות", על שם י"ג המידות שאומרים לאחר כל בית של הפיוט המרגש "אזכרה אלוקים ואהמיה", וכן משום שמחבר הפיוט (אמיתי בן שפטיה, חי באיטליה במאה ה- 9) מסתמך בקינתו על שלוש עשרה המידות של הקב"ה ("תמכתי יתדותיי בשלוש עשרה תיבות").

את ערב יום הכיפורים מסיימת "סעודה מפסקת" - שלאחריה אין אוכלים עד לסיום צום הכיפורים.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן