לדף ראשי



בערך זה ניתנים בקווים כלליים תולדות חייו של הרבי מליובביץ. הרחבה ותיאור מפורט של הרבי ותורתו מצויים באתר ייעודי לנושא.

אתר האינטרנט על הרבי מליובביץ

תרס"ב (1902): ילדות
הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם-מענדל שניאורסאהן, נולד ביום שישי, י"א בחודש ניסן תרס"ב (18 באפריל, 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולאייב.
אביו, רבי לוי יצחק שניאורסאהן, היה מקובל בעל שם ותלמיד-חכם גדול. אמו, הרבנית חנה, היתה אשה אריסטוקרטית ממשפחה רבנית מכובדת.
בהיותו בגיל שבע, עברו הרבי ומשפחתו להתגורר בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק) שם התמנה רבי לוי-יצחק לרבה הראשי של העיר.

תרע"א (1915): לימוד
מעט מאוד ידוע על שנות נעוריו של הרבי. הסיבה לכך פשוטה: בשנים אלה, החלק הארי של ימיו ולילותיו, היה מוקדש ללימוד ולא לאירועים, פעולות ומעשים.
מוריו של הרבי הכירו מיד בכשרונותיו הנדירים והגדירוהו 'עילוי' שאין בכוחם ללמדו ולהוסיף לו דעת במסגרת לימודית שגרתית. מסיבה זו, הרבי עזב הרבי את ה'חדר' ועבר ללמוד אצל מורים פרטיים וזמן לא רב לאחר-מכן, החל ללמוד לבדו בהדרכת אביו, שהיה גאון בהבנתו ובהיקף ידיעותיו בכל נושאי היהדות. בזכות כשרונותיו והיקפן הנדיר של ידיעותיו, הרבי החל כבר בצעירותו להתכתב עם רבנים ותלמידי-חכמים מפורסמים, אף שהיו מבוגרים ממנו בעשרות שנים.

תרע"ו (1916): מלחמת-העולם הראשונה
במהלך מלחמת-העולם הראשונה, נמלטו המוני פליטים מפולין אל שטחי רוסיה.
רבים מהם הגיעו ליקטרינוסלב אך שם - בנוסף למחסור החמור במזון, במחסות ראויים ובשאר צרכים בסיסיים - הפליטים, ובעיקר היהודים שבהם, נאלצו להתמודד עם עוינותם של השלטונות המקומיים. הם סבלו בעיקר מההאשמות האנטישמיות הקלאסיות של 'שיתוף-פעולה עם האויב' והיו חשופים למאסרים, להחרמות רכוש ולעיתים אף לרציחות או האשמות פליליות ולהוצאות להורג.
הוריו של הרבי פתחו את ביתם לרווחה לפני הפליטים ועשו ככל יכולתם למען בטחונם ורווחתם: הם גייסו כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות - לא אחת תוך סיכון חייהם וחירותם-שלהם.

תרפ"ט (1928): נישואין
בחודש כסלו תרפ"ט (דצמבר 1928) נערכה בוורשה בירת פולין חתונתו של הרבי עם הרבנית חיה-מושקא, בתו של נשיא ליובאוויטש דאז, רבי יוסף-יצחק.

תר"צ (1930): תורה ומדע
זמן קצר לאחר נישואיהם, התגוררו הרבי והרבנית בברלין. תוך כך, הרבי נרשם ללימודים אקדמאיים באוניברסיטת ברלין במגמות מתמטיקה ופילוסופיה.
בשנת תרצ"ג (1933), עם עלייתו של היטלר לשלטון, עברו הרבי והרבנית לפריס. הרבי המשיך את לימודיו באוניברסיטת 'סורבון' ובאוניברסיטה מקומית ללימודי הנדסה. הרבי התמיד באורח-חיים זה עד שנת תרצ"ח (1938) וזכה בתואר מהנדס ימי.

תש"א (1941) מנוסה מאירופה
ב-14 ביוני 1940, כבשו צבאות גרמניה הנאצית את פריס. גנרל צרפתי הציע לרבי להסתתר בביתו בכפר ליד פריס, אך הרבי שהבין את משמעותו האמיתית של הכיבוש הנאצי, סירב להצעה ונמלט מפריס באחת הרכבות האחרונות שעזבו את העיר. לאחר מסע ארוך הגיעו לברצלונה ועלו שם על הספינה 'סורפא פינטא' שהובילה אותם בבטחה יחסית לארצות-הברית. בכ"ח בסיוון תש"א (23 ביוני 1941), בשעה 10:30 בבוקר הגיעו הרבי וזוגתו לארה"ב והרבי פתח מיד בפעולות רבות להפצת היהדות.

תרצ"ט-תש"ה (1939-45) שואה ובנין מחדש
כמיליונים רבים בדורו, סבל גם הרבי מהשואה באופן אישי. אחיו הצעיר, דובער, נורה למוות וגופתו הושלכה לקבר-אחים במהלך הטבח ההמוני שערכו הנאצים ביהודי דנייפרופטרובסק, זמן קצר לאחר שכבשו את העיר. קרובי משפחה יקרים נוספים, ביניהם סבתו של הרבי, נהרגו אף הם. אשתו של הרבי איבדה בשואה את אחותה הצעירה שיינא, שהובלה לכבשנים בטרבלינקה יחד עם בעלה.

תש"ג (1943): מחבר ומורה-דרך
בשנת תש"ג, פירסם הרבי את ספרו הראשון 'היום-יום' - ספר בפורמט כיס הכולל אימרה חסידית לכל יום מימות השנה. על-אף מראיתו הצנועה, הספר נהפך תוך זמן קצר ללהיט בין רבבות החסידים וחשוב מכן - למורה-דרך בחייו של כל חסיד.
בשנים שלאחר-מכן, הדפיסו חסידיו של הרבי למעלה מ-200 כרכים של מאמרים, מכתבים ושיחות המקיפים כל תחום בתורה - פשט, רמז, דרוש וסוד.

תש"י (1950): מנהיגות
ביום שבת בבוקר, יו"ד בשבט תש"י (28 בינואר 1950), נסתלק לבית עולמו הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף-יצחק.
בהתוועדות שנערכה ביו"ד בשבט, תשי"א (17 בינואר, 1951) לציון יום-השנה הראשון לפטירת חותנו, קיבל הרבי על עצמו באופן רשמי את הנהגת חסידות חב"ד, כלומר את נשיאות התנועה.

תשכ"ז (1967): 'מלחמת ששת הימים'
באביב תשכ"ז, נערך במדינות-ערב השכנות לארץ-הקודש גיוס כללי וממשלותיהן דיברו בגלוי על פלישה לארץ-ישראל וחיסול תושביה - "השלכתם לים".
המנהיג היהודי היחיד שעודד והרגיע את עם ישראל, היה הרבי. "לא ינום ולא יישן שומר ישראל", חזר ואמר כשהוא מצטט את דבריו הנצחיים של דוד המלך בספר תהלים - ה' שומר על עמו בכל מקום בו נמצאים בניו - ובמיוחד בארץ-הקודש.

תשל"ב (1972): פרישה?
לכבוד יום-הולדתו השבעים, קיבל הרבי אלפי מכתבי ברכה ואיחולים מכל רחבי העולם, אך בין המברכים היום היו גם כאלה שהציעו לרבי שאולי כעת - לאחר שנים של עשייה ברוכה ואינטנסיווית בכל תחומי המנהיגות הרוחנית של עם ישראל - הגיע הזמן 'להאט את הקצב' ואולי גם לפרוש.
תגובתו של הרבי להצעות אלה, התחלקה לשתיים: הכרזה על מבצע מיוחד לייסודם של 71 מוסדות חב"דיים חדשים בשנה הקרובה ופתיחה ב'מתקפה חזיתית' נגד המושג 'פרישה'.

תשל"ח (1978): מחלה ואתגר
ב'שמיני עצרת' בשנת תשל"ח - החג המקדים בחוץ-לארץ את 'שמחת תורה' - בעודו חוגג עם אלפי חסידיו בבית-הכנסת, נפגע הרבי מהתקף-לב חמור. בתקופה שלאחר-מכן הרבי היה מרותק למשרדו ורק כעבור חמישה שבועות, בראש-חודש כסלו, הרבי חזר לביתו.

תשמ"ח (1988): פטירתה של הרבנית
ביום רביעי, כ"ב בשבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה אשתו של הרבי, הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.

ג' תמוז תשנ"ד (1994): הסתלקות
ביום שני בצהריים, כ"ז באדר א' תשנ"ב (2 במרץ 1992), בעודו מתפלל על ציון קברו של חותנו הרבי הקודם, נפגע הרבי משבץ מוחי ששיתק את פלג גופו הימני ואף גרוע מכן - שבץ שנטל מהרבי את יכולת הדיבור. בשבת הבאה לא התקיימה 'התוועדות', וכך גם בשבת שלאחריה.
שנתיים ושלושה חדשים לאחר אותו יום שני מר ונמהר, בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון ג' בתמוז תשנ"ד (12 ביוני 1994) הסתלק הרבי לבית-עולמו, כשהוא מותיר אחריו דור יתום וציבור של רבבות בלא אב ובלא מנהיג.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן