לדף ראשי



שרה לבית גולדשמיד נולדה בירושלים בשנת 1927. האב, ר' יוסף צבי, שנולד בווילנה, עלה ארצה בגיל צעיר עם הוריו. הוא למד בישיבה ונעשה שוחט, ולאחר שנשא אישה, עזב את העיר העתיקה בירושלים, שם התיישבה המשפחה לראשונה, ועבר לגור בגבעת-שאול שבמערב העיר. הוא היה מראשוני המתיישבים בשכונה החדשה ועסק בחקלאות, בנוסף לעבודתו כשוחט. האווירה בבית הייתה לאומית והאב חינך את ילדיו לאהוב את ארץ-ישראל. בפרעות תרפ"ט התקיפו ערביי הכפר דיר-יאסין הסמוכה את מתיישבי גבעת-שאול, והקשר בין השכונה לבין ירושלים היה בבחינת סכנת נפשות. גם בימי רגיעה הייתה גבעת-שאול שכונה מבודדת וכאשר שרה וחברתה הדסה סדובניק-טבק התבגרו, הן חיפשו חברה בעיר וכך נקלעו לבית"ר, שם התקיימו ערבי ריקודים והרבו לצאת לטיולים. בשנת 1944 הצטרפו השתיים לאצ"ל והפסיקו את פעילותן בבית"ר. שרה הייתה ילדה פעילה מאוד וסיפרה ליהושע אחיה, שהיה מבוגר ממנה בשנתיים, שהחליטה לעזוב את בית"ר ולהצטרף לאצ"ל. יהושע, שהיה חבר בהגנה, מאס בחוסר המעש של ארגונו והביע את רצונו להצטרף גם הוא לאצ"ל. לימים נעשה יהושע מפקד בכיר בארגון והשתתף בפעולות רבות נגד השלטון הבריטי. הוא נהרג ב-19 במאי 1948, בהתקפת הלגיון הערבי על בית-הספר לשוטרים.

בתקופת הטירונות עסקה שרה בהדבקת כרוזים ובתעמולה, אולם עם התגברות הפעולות נגד מתקני השלטון הבריטי, הועברה לח"ק (חיל הקרב). היו מספר מקרים בהם השתתפו שרה ויהושע אחיה באותה פעולה, מבלי שידעו האחד על השני. כך היה בהתקפה על רכבות הנוסעים ב-10 ביוני 1946. בעוד יהושע פועל ברכבת שנסעה מירושלים לתל-אביב, פעלה שרה בהתקפה על הרכבת ליד נען. גם בהתקפה על מלון המלך דוד (ראה ערך) השתתפו האח והאחות מבלי שידעו על כך מראש. בעקבות שני המקרים האלה פנה יהושע למפקדה וביקש שלא להוציא לאותה פעולה שני אחים, ומאז לא פגש עוד את אחותו בפעולה צבאית בה השתתף.
ההורים ידעו על פעילותם של יהושע ושרה בארגון והאב היה גא בילדיו. גם שני האחים הגדולים, דוד ויצחק, עזרו הרבה למחתרת וחנותם שהייתה ברחוב אגריפס שימשה לצורכי הדואר המחתרתי ולא פעם אף כמקום לאחסון נשק וחומרי חבלה, דבר שכזכור היה כרוך בעונש מוות.

בינתיים עברה שרה לתל-אביב ונישאה לצבי אגסי שהיה אף הוא איש המחתרת, אך המשיכה בפעילותה בארגון. היא נעשתה הטלפנית במטה האצ"ל, שהתמקם בבית-החולים פרויד, שם קיבלה את הידיעה על מותו של יהושע אחיה. שרה טלפנה לאחיה דוד ויצחק שנשארו בירושלים ולאחר שנרגעה קצת מן הבכי, סיפרה להם שהיא בהריון ונדרה שאם תלד בן, ייקרא שמו "יהושע". מנחם בגין עמד במקרה מאחוריה ושמע את תוכן השיחה. בגין פנה אל שרה וביקש ממנה להזמין אותו להיות הסנדק של הבן היילוד. וכך היה. בנה הבכור של שרה, יהושע, נולד חמישה חודשים לאחר מותו של דודו.



הערות לערך:
שם המעיר: שרה אגסי
הערה: שלא כפי שכתוב במאמר הייתי ראש קבוצה באצל הכינוי המחתרתי שלי היה יעל וכן השתמשתי בכינוי עדה.
השתתפתי בנוסף למלון המלך דוד גם בפעולת בית הסוהר המרכזי בינואר 1946 ובפעולת פיצוץ הרכבות בנען ביוני 1946 כמו כן שימשתי כמדריכה וכנזכירת ה"דלק" (שירות הבטחון בפיקוד שמואל תמיר) ומקשרת בין חיל הקרב (חו"ק) לבין מפקדת האצל תפקידי האחרון מפקדת קבוצה

שם המעיר:
הערה: כנויי באצ"ל - הראשון היה "יעל" וגם "עדה" הייתי מדריכה של 12 בנות שחולקו לקבצות קטנות של 4 בנות ביחידה. מתוכן בחרתי אחת כמקשרת ןזאת לצורך העברת אינפומציה וקשר בין הבנות. רק אחת מכל הבנות הכירה אותי אישית,ידעה איך למצוא אותי בבית ובעבודה.לא היו אז פלאפונים,. ובגלל חוקי הזהירות, הקונספרציה שהיה קיים בארגון., נהגנו בזהירות רבה ולהכיר בינינו מה שפחות פרטים על לוחמים. עם הבנות הייתי יוצאת לחלק כרוזים,ללמד אותן בתאוריה על הארנק, זה היה שם סתר של "האקדח", או על "העבגניה" כנוי לרימון או פיטרדה שהיינו משתמשים בעת פעולה.- אשמח להעביר אליכם אם אתם צריכים חומר ממשי - אבל למי עלי לפנות בכדי למסור פרטים - אתם רוצים או צריכים.
. .

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן