לדף ראשי



בלהה לבית לדרסון נולדה בעיירה קטנה בפולין והייתה בת עשרה חודשים כאשר משפחתה עלתה ארצה והשתקעה בחיפה. האב, שהיה מעריצו של זאב ז'בוטינסקי, הקנה לבלהה חינוך לאומי והצטרפותה לאצ"ל בגיל 18 (בשנת 1943) נראתה אך טבעי. תקופה קצרה לאחר הצטרפותה לארגון, נשלחה בלהה לקורס "סגנים" בשוני ועם סיום הקורס, עברה לירושלים כדי ללמוד בסמינר למורים בבית-הכרם.
בלהה הדריכה קבוצה של בנות ובחופשת הקיץ של שנת 1944 נסעה לבית הוריה בחיפה. אותו זמן נערכו בירושלים מעצרים רבים וכאשר חזרה מן החופשה, לא הצליחה ליצור קשר עם הארגון:

"והנה במקרה, בשעה שנכנסתי למסעדה לסעוד ארוחת צהריים, ראיתי להפתעתי את דב אפרת שהיה אחד המדריכים שלי בקורס בשוני ובאותו זמן שימש מפקד מחוז ירושלים. הוא סידר לי דירה בבית-ישראל ומינה אותי מקשרת המחוז. במסגרת תפקידי זה נהגתי לנסוע לתל-אביב למסור ולהביא דואר".

בלהה לקחה חלק בהטמנת המרגמות מול מלון המלך דוד (מאי 1945) ולאחר סיום לימודיה בסמינר, קיבלה עבודה כמורה בראשון-לציון, שם הדריכה שתי קבוצות - האחת של בנות והשנייה של בנים. עם מעצרו של מפקד הסניף, נתמנתה בלהה למפקדת סניף האצ"ל בראשון-לציון. היא לא הסתפקה בתפקידה זה, וביקשה ממפקד המחוז (בצלאל עמיצור) שישתף אותה בפעולת קרב. ואכן, לילה אחד יצאה יחד עם שמואל אמיתי ("מייק") כדי להניח מוקש על פסי הרכבת , אשר התפוצץ במגע עם הקטר והרכבת ירדה מן הפסים.
כל אותו זמן המשיכה בלהה בתפקידה כמורה בבית-הספר, עד שיום אחד זימן אותה המנהל לחדרו.

המנהל: הורים סיפרו לי שראו אותך מסתובבת בפרדסים בלילה עם כל מיני בחורים. מהי תגובתך?
בלהה: איני יודעת על מה הם מדברים. כנראה ראו בחורה בפרדס ובטעות חשבו שזו אני.

למחרת היום עזבה בלהה את המושבה. למפקח הסבירה שמסיבות אישיות אינה יכולה להמשיך לגור בראשון-לציון והוא הסכים להעביר אותה לרמת-גן. היה זה לאחר שרחל מאירי נפצעה בתאונת דרכים, ובלהה נתבקשה לעבוד במטה האצ"ל, כאשר תפקידה העיקרי היה לפענח את כתב ידו של מנחם בגין.

בתחילת שנת 1948 נתמנתה בלהה כמפקדת האצ"ל בסניף רמת-גן, וכעבור מספר חודשים הייתה למפקדת בסיס הבנות בקריית אונו. היא עוד הספיקה להשתתף בכיבוש יהודייה כחובשת ולאחר פרשת "אלטלנה", פורק הבסיס והבנות התגייסו לצה"ל.
בלהה נישאה לדב אפרת, מפקדה בארגון.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן