לדף ראשי



לאחר טבילת האש הראשונה (של פיצוץ משרדי העלייה ומשרדי מס-ההכנסה), הוחלט להעז ולפגוע במרכז העצבים של השלטון הבריטי - הבולשת ומטות המשטרה. שוב תוכננה פעולה מתואמת בשלוש הערים הגדולות - ירושלים, תל-אביב וחיפה.
בירושלים: פרטים על ההתקפה בירושלים.

בחיפה: משרדי הבולשת בחיפה שכנו ב"בית מושיוף", ברחוב חסן שוקרי, על הגבול החוצץ בין הדר הכרמל לבין השכונות הערביות. מפקד המחוז יעקב הלל החליט לפקד על הפעולה באופן אישי ולסגנו נתמנה דב אפרת, שכאמור שימש מפקד הח"ק (חיל הקרב) בעיר. הכוח התוקף נחלק לארבע חוליות: חוליית החבלנים, בפיקודו של אליהו טמלר, חוליית חיפוי וכן שתי חוליות אבטחה. בפעולה השתתפו גם שלוש בנות: מרים דוידסון, חנה אורבך וחיה בן-צבי (סבן), ששיוו לחוליות מראה רומנטי. כדי להקל על הפריצה, הוטמנו מטעני החבלה לילה קודם להתקפה ליד גדר-האבנים הסמוך לבניין. בשעה 9:30 בערב פרצו אנשי חוליית החבלנים את הגדר שהקיפה את הבניין, חדרו לחצר והניחו את המטענים סמוך לדלתות המרתף. לאחר מכן ניתנה פקודת הנסיגה, וכל החוליות עזבו את המקום בדרכם להדר הכרמל. אחת הבנות, חיה סבן (בן-צבי) המתינה בתא טלפון ציבורי כדי להודיע לשוטרים שנותרו במשטרה לפנות את הבניין. אולם בשל הפיצוץ המוקדם, לא הספיקה למלא את תפקידה.

הכמות הגדולה של חומר הנפץ גרמה להרס רב ואגף שלם קרס. מן הפיצוץ נהרגו ארבעה שוטרים בריטים ושלושה אחרים נפצעו. בהתקפה על מרכז הבולשת בירושלים נהרגו הלוחם אשר בנזימן וכן קפטן סקוט הבריטי. היו אלה הקורבנות הראשונים שנפלו במרד שפתח האצ"ל נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ-ישראל.

בתל-אביב: מטה הבולשת והמשטרה במחוז הדרום התמקם במושבה הגרמנית, על הדרך הראשית בין יפו לתל-אביב. את ההתקפה, בפיקודו של עמיחי פאגלין ("גידי"), ביצעו שלוש חוליות: חוליית החבלנים ושתי חוליות אבטחה. לאחר שחולית החבלנית הצליחה להכניס את המטענים אל תוך הבניין, טלפנו שני לוחמות אל מטה המשטרה והודיעו שיש לפנות את הבניין כדי למנוע קורבנות אדם. כעבור עשרים דקות נשמעה התפוצצות, שגרמה נזק כבד לבניין.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן