לדף ראשי



המטרה הראשונה של לוחמי האצ"ל הייתה משרדי העלייה של שלטונות המנדט הבריטי. משרדים אלה סימלו, יותר מכל דבר אחר, את הגבלת העלייה ומניעת הצלתם של יהודי אירופה. משרד העלייה הקפיד לתת רשיונות עלייה אך ורק על- פי המכסה שנקבעה ב"ספר הלבן", לפיו מספר העולים לא יעלה על 1500 בחודש. ממספר זעום זה ניכו את מספר היהודים שעלו באופן בלתי-ליגלי ונתפסו על-ידי השלטונות. לפי ה"ספר הלבן" הייתה אמורה העלייה להיפסק לחלוטין ב-31 במרס 1944. במוצאי שבת, 12 בפברואר 1944, התקיפו לוחמי האצ"ל את משרדי העלייה, בעת ובעונה אחת, בשלוש הערים הגדולות: ירושלים, תל-אביב וחיפה. הפעולה בוצעה בשלמותה ללא נפגעים.

הפעולה בירושלים
בחיפה: עמיחי פאגלין ("גידי") נתמנה למפקד הפעולה, ומהמעקב אחר משרדי העלייה, ששכנו במושבה הגרמנית, התברר כי המשרדים ננעלים בשעה 4 אחר הצוהריים ובמקום נשאר נוטר ערבי מצויד ברובה איטלקי. כן התברר כי בבניין בו שכנו המשרדים לא התגוררו דיירים. הפעולה נקבעה למוצאי שבת ה-12 בפברואר 1944 והשתתפו בה חמישה מאנשי חיפה (עלמני אברהם, גליקסמן דוד, דוידסון מרים, מזרחי ידידיה ועוד בחורה אחת). בשעה היעודה, התקרבו למקום שתי חוליות: האחת הייתה מורכבת מזוג "נאהבים" ותפקידם היה למשוך את תשומת ליבו של הנוטר הערבי, בעוד החולייה השנייה אמורה הייתה לפרוץ דרך הסורגים אל תוך הבניין, להניח את מטעני הנפץ ולצאת במהירות. אלא שהתברר כי הסורגים היו צפופים מאוד והבחור שאמור היה להיכנס פנימה לא היה מסוגל לעבור דרכם, אף כי לא היה שמן במיוחד. התפקיד הוטל על מיקי דוידסון, שהייתה רזה וצרה. ואכן היא הצליחה לחדור דרך הסורגים, הניחה את המטענים ולאחר שיצאה את הבניין, הסתלקה מן המקום יחד עם חוליית הפורצים. כאשר ראה זוג "הנאהבים" שהפורצים סיימו את עבודתם, הסתלקו אף הם, לא לפני שהזהירו את הנוטר הערבי שלא להיכנס אל תוך הבניין משום שהונחו בו מוקשים. כעבור זמן קצר נשמעה התפוצצות חזקה שגרמה להרס משרד העלייה. הנוטר, ששמע לעצת זוג "הנאהבים", נשאר מחוץ לבניין, ולא נפגע.

בתל-אביב פקד על הפעולה דוד דנון ("אהוד") שעמד בראש חולייה בת ארבעה לוחמים. הבחורים הצליחו להיכנס למשרדי העלייה ולאחר שהטמינו את המוקשים, עזבו את המקום במהירות. למחרת דיווחה העיתונות על נזק רב שנגרם למשרדים כתוצאה מן הפיצוץ.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן