לדף ראשי




הטעם שקבעו תענית בימים אלה הוא, כי ימי המועד הם ימי משתה ושמחה, ויש לחוש שמא באו לידי הוללות ולידי עברה, לכן מתענים לכפר עליהם. וסמכו על מה שנאמר "עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה", במקום שמחה שם תהא רעדה - תענית.
ועוד סמכו על איוב: "ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' והעלה עולות מספר כולם, כי אמר איוב אולי חטאי בני" (איוב א' ה).

בחג השבועות, שאינו אלא יום אחד בארץ ישראל, או יומיים בחוץ לארץ, אין לחוש לעברה. בחנוכה אין לחוש, כי אין בני אדם פנויים ממלאכתם (או"ח סי' תצ"א).
רק בפסח ובסוכות, שנמשכו ימים רבים של שמחה מבלי מלאכה, יש לחוש שבאו ידי קלות ראש ויחוד אנשים ונשים, לכן ראוי להתענות ולהתודות.

טעם אחר: בשביל הגשמים - במרחשון מתענים בשביל היורה שירד על הזרעים לברכה, ובאייר שלא ילקה השדה בשדפון ובירקון. לכך קוראים בס"ת פ' ויחל, כמו שהראשונים היו עושים כדי שירד המטר לברכה.
ע"ע שני וחמישי.

סדר בה"ב
מהרי"ל כתב סדר שני וחמישי ושני (דף כ"א), שמתענים במרחשוון שני וחמישי ושני בסוף החודש לפני ראש חודש כסלו, ובאייר בתחילת החודש לפני ל"ג בעומר. וכן מנהג אשכנז לקבוע התענית של יום שני האחרון שאחרי סוכות לפני ראש חודש כסלו, ויום השני האחרון שאחרי פסח לפני ל"ג בעומר.
ומנהגנו לקבל תעניות שני וחמישי ושני אחרי סוכות בשבת אחרי ראש חודש מרחשון, ואחרי פסח בשבת אחרי ראש חודש אייר. אם חל ראש חודש בשבת, מקבלים בשבת שאחריו. ואחרי שבת שבה מקבלים תענית מתענים שני וחמישי ושני.
מקבלים תענית ע"י הכרזת השמש או הש"ץ לאחר "אשרי", בברכת מי שברך, ואחר כך יאמרו "יהללו", ומכניסים ספר התורה ומתפללים מוסף.

ברכת שני וחמישי ושני היא:

"מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך את כל מי שיקבל עליו להתענות תעניות שני וחמישי ושני. בשכר זה הקב"ה ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, ויקבל תפילותיהם ויאזין שוועותיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן".

מי שעונה אמן אינו צריך לקבל התענית ביום שלפני התענית (מנהגי הר"י טירנא). אבל אין עניית אמן קבלה להתענות, אם אין כוונתו לכך.

הסליחות לשני וחמישי ושני נמצאות בסדורים. באשכנז נוהגים לומר סליחות בחזרת הש"ץ באמצע ברכת "סלח לנו", וחותמים "כי מוחל וסולח אתה". בארץ ישראל חותמים: "חנון המרבה לסלוח".
מנהגנו לומר סליחות אחר תפילת שמונה עשרה של הש"ץ. ואומרים אבינו מלכנו וקוראים "ויחל" אם יש עשרה שקבלו עליהם תענית.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן