לדף
ראשי
אצ"ל: עם לוחם
תאור פרשת היווסדו ופירוקו של "עם לוחם" ב-24 בנובמבר 1942 הודיעה הסוכנות הטלגרפית הארצישראלית (סט"א) מלונדון כי "למעלה ממיליון יהודים הושמדו בפולין". לא עבר שבוע וסוכנות רויטר הודיעה מוושינגטון כי "יש לחשוב ששני מיליון יהודים באירופה איבדו את חייהם ולעוד חמישה מיליונים נשקפת סכנת השמדה". במהלך שנת 1943 הלכו וגברו הידיעות על שואת יהודי אירופה ותגובות המוסדות הלאומיים הצטמצמו בהפגנות, בתפילה ובתענית. ההתפתחות המדינית בארץ ובעולם ומהלכי המלחמה של שנת 1943 הביאו את מפקדת האצ"ל להערכת מצב חדשה. בעיתון המחתרתי "חרות" מיום 17 ביוני 1943 אנו מוצאים הודעה על הפסקת שביתת הנשק, שהחלה בתחילת מלחמת-העולם השנייה, והכרזה על מאבק מזוין נגד השלטון הבריטי בארץ. אותם דברים שודרו גם בתחנת הרדיו החשאית של הארגון: בפרוץ המלחמה הכריז עם ישראל על לויאליות כלפי ממשלת בריטניה, כדי לעזור לה במיגור אויב העולם וישראל. בריטניה הגדולה התכחשה לידידות זו. עם ישראל לא הוכר כעם לוחם. צבא עברי לא הוקם... בעוד שנה תצטרך בריטניה להכריז, בהתאם לספר הלבן, על הקמת מלכות ערב בארץ-ישראל. עם ישראל לא ישכח את הבגידה. לאור הבגידה וסיוט הזוועה אין לעם ישראל מוצא אחר זולת מלחמת דמים... חזית המלחמה של עם ישראל מופנית נגד הממשלה השולטת בכוח הכידונים והמרמה.דבקותה של הממשלה הבריטית במדיניות "הספר הלבן", למרות הידיעות על השמדת היהודים באירופה, הגבירה את התסיסה בקרב חוגי הנוער בארץ. רבים חשו שיש לעשות מעשה למען שארית הפליטה, ואף לפעול נגד ממשלת המנדט הבריטית בכוח הנשק אם תסרב לפתוח את שערי הארץ. בנסיבות אלו יצאו שני לוחמים ותיקים, אליהו רביד (מצדי) ואליהו לנקין, ביזמה להקים ארגון שיקיף את הנוער מכל הזרמים ולצאת למאבק נגד הממשלה. שניהם היו מפקדים בכירים באצ"ל, שהלכו בעת הפילוג עם אברהם שטרן ("יאיר"), אך נואשו ממנו כעבור זמן-מה ופרשו מכל פעילות. ב-1943, משהתברר להם ששוב אינם יכולים לשבת באפס מעשה, הם הצטרפו מחדש לאצ"ל. השניים הציעו לבוא בדברים עם מספר חברי ארגון ההגנה, במטרה להקים גוף חדש שיקיף את כל הארגונים הלוחמים בארץ. לאחר שקיבלו את ברכתו של יעקב מרידור, פנו לכמה אקטיביסטים מאנשי ההגנה. ראשון הנענים ליזמתם היה יוסף אדלברג, מראשי ההגנה בחיפה. במהרה הצטרפו אליו יגאל הורביץ, איש נהלל ומראשי "הנוער העובד", אהרון קדישמן (בן-עמי) מנחלת- יהודה ואחרים. ממחנה ההגנה הצטרפו בעיקר חברים מחטיבת הפלמ"ח. לאחר סדרה של דיונים וליבון בעיות, קרם הרעיון עור וגידים. על-פי עצתו של יגאל הורביץ נקרא הארגון החדש בשם "עם לוחם", כדי להדגיש שאינו שייך לקבוצה מסוימת המזדהה עם חוג מדיני זה או אחר. הארגון החדש פתח במסע תעמולה ובין היתר השתמש בתחנת השידור החשאית שהאצ"ל העמיד לרשותו. תוכן השידור פורסם בעיתון "חרות" מיום 11 בנובמבר 1943, 22 וכדי שלא יזהו את "עם לוחם" עם האצ"ל, נכתב בראשית הכתבה: "בליל שישי, ו' חשוון ש.ז. [6 באוקטובר 1943] שידרה התחנה החשאית 'קול עם לוחם' את הקריאה הבאה, אשר את תמציתה הרינו מביאים כאן, כפי שעלה בידינו לרשום, עם אי אלה השמטות קלות. קם גרעין לריכוז הנוער העברי הלוחםראשי "עם לוחם" החליטו לפתוח את פעילותם במבצע ראווה נגד השלטון הבריטי בארץ - חטיפת הנציב העליון, האיש שסימל את מדיניות "הספר הלבן", העמדתו לדין באשמת כניסה בלתי חוקית לארץ וגירושו לקפריסין. יעקב מרידור נתמנה מפקד הפעולה והיו אמורים להשתתף בו לוחמים מהאצ"ל ומהפלמ"ח. על-פי התכנית יותקף ארמון הנציב בשלושה ראשים: הראשון, בפיקוד אחד ממפקדיו הצעירים של האצ"ל, ישתלט על משמר השער. בטור השני יהיו אנשי פלמ"ח בפיקדו של אהרון קדישמן, שיבואו לפעולה על נשקם. טור זה יפרוץ את הגדר מדרום ויתקדם אל הכניסה ראשית. הטור השלישי, בפיקודו של אליהו לנקין, ייכנס לארמון הנציב מאחור ויעלה ישר לחדר משכבו של מק-מייקל (הנציב העליון). באותו זמן ינותקו קווי הטלפון בין האתר למרכז העיר וכן בין תחנות המשטרה ומחנות הצבא בירושלים. מוקשים יחסמו את הרחובות המרכזיים בעיר וכן את הכביש המוביל לירושלים. לאחר החטיפה אמורה הייתה השיירה לנסוע לרמאללה ומשם, בדרכי עפר אל פרדסי פתח- תקווה. באחד הפרדסים נחפר בונקר גדול כדי להחזיק בו את הנציב העליון. אלא שברגע האחרון נודע דבר החטיפה לראשי ההגנה, והם אסרו על חבריהם לקחת חלק במבצע. בהודעת ראש המפקדה הארצית של ההגנה על "עם לוחם" נאמר, בין היתר: לפני חודשים מספר נתארגנה קבוצה חשאית בעלת מגמות מדיניות-צבאיות בשם "עם לוחם".לאחר פרישת אנשי ההגנה, החליט יעקב מרידור לבצע את חטיפתו של הנציב העליון בכוחות האצ"ל בלבד, אולם התברר כי דבר הפעולה נודע למספר רב של אנשים וביניהם גם ראשי המפלגה הרביזיוניסטית, שהתנגדו לפעולה, ועל-פי הוראתם סירב גרשון מאלי, מפקד האצ"ל בירושלים, להעמיד לרשות מרידור את הלוחמים הירושלמים ואת הנשק הנדרש. כך בוטלה חטיפתו של הנציב העליון, וכעבור זמן קצר התפורר ארגון "עם לוחם". מקור הערך: פרופ' יהודה לפידות
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|