לדף ראשי



מרים לבית שבַלבה נולדה בריגה (לטביה), שם למדה בבית הספר העברי ואחר כך בסמינר למורים. לאחר שהייתה למורה מוסמכת, ביקשה לעלות ארצה, אולם לא הצליחה לקבל סרטיפיקאט בגלל היותה חברה בבית"ר (מרים הצטרפה לבית"ר בשנת 1929 והיא בת 15). מה עשתה? כתבה לבית-הספר החקלאי בנהלל בקשה להצטרף ללימודי החקלאות. לאחר שנתקבלה כתלמידה בבית-הספר בנהלל ולאחר שאבא הפקיד סכום כסף (כפי שהיה מקובל אז), קיבלה מרים את הסרטיפיקאט המיוחל ובשנת 1933 עלתה ארצה. בנהלל הציקו צעירי המושב לשתי הבית"ריות שלמדו בבית-הספר החקלאי (מרים וחברתה פסיה בוקצמן). בין המציקים היה גם משה דיין, בן נהלל. היה זה בעיצומה של ההסתה הפרועה שנערכה נגד התנועה הרביזיוניסטית בעקבות רצח חיים ארלוזורוב. לאחר שנה בנהלל עברה מרים לתל-אביב, ומשלא הצליח להשיג עבודה כמורה, עבדה כפועלת בבית-החרושת "עלית" ברמת-גן, שם אף הצטרפה לאצ"ל.

בינתיים עלה ארצה אליהו רביד (ראה ערך), חברה מריגה, ולאחר שעזב את פלוגת העבודה של בית"ר, נשאו השניים בשנת 1935 ברמת-גן. הזוג הצעיר עבר לגור בחיפה וכעבור שנתיים נולד הבן הבכור, יצחק, אולם הדבר לא מנע את המשך פעילותם במחתרת. מרים הייתה ערה לסכנת המאסר, שעלול היה להשאיר את הילד ללא טיפולה המסור של אִמו, אולם גישתה הייתה כי:

"אסור לחשוב ככה ולהפסיק את הפעילות בגלל הילד. הייתי בטוחה שכבר ידאגו לו. ובכלל, אילו היינו חושבים על אשר עלול לקרות לנו כתוצאה מהפעילות בארגון - לא היינו עושים דבר".

מרים נשלחה לקורס סְגָנים שנערך בקלמניה (ליד כפר סבא) ונמשך חודש ימים. היא נתמנתה מפקדת קבוצת הבנות, אולם בשנת 1940, לאחר הפילוג של "יאיר", עלתה המשטרה על עקבות משפחת רביד וזו נאלצה לעזוב את חיפה ולעבור לתל-אביב. תחילה נטו מרים ואליהו למחנה "יאיר", אולם כעבור זמן התאכזבו מדרכו וחזרו לפעילות באצ"ל. ביתם הפך מקום מפגש לצמרת המחתרת ובשנת 1943, לאחר שחרורו של מנחם בגין מהצבא הפולני, הוא התאכסן מספר שבועות בבית משפחת רביד, ברחוב הקישון 71 בתל-אביב.
באוגוסט 1944 נערכה במטבחה של משפחת רביד פגישה בין מנחם בגין ומשה דיין.
נפטרה בטז אדר תשעב


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן