לדף ראשי



בליל חטיפתו של ינובסקי (ראה ערך), נחטף בירושלים גם מרדכי קורנגולד, שהיה בן שש-עשרה וחצי כשנחטף. הוא היה חבר בתנועת הנוער "ברית חשמונאים", שרוב חבריה הצטרפו לאצ"ל ומיעוטם ללח"י (קורנגולד היה חבר לח"י). כאשר נתקבל לעבודה כשליח בסוכנות היהודית, עזב את ברית חשמונאים והצטרף לתנועת הנוער העובד. מאחר שחבריו היו מזוהים כחברי אצ"ל, נחשד כנראה קורנגולד שהוא משמש כ"מודיע" של האצ"ל בסוכנות היהודית וזו הייתה מן הסתם סיבת חטיפתו.

בדומה למקרה ינובסקי, גם לביתו של קורנגולד הגיעו בערב שבת, 29 בדצמבר 1944, שני "שוטרים", אחד "אנגלי" והאחר "יהודי", מלווים בבלש ללא מדים, והודיעו לאיש בעיצומה של הארוחה החגיגית, כי באו לעוצרו. הם שמו אזיקים על ידיו והוליכוהו למכונית שהמתינה בחוץ. כל הפעולה נמשכה דקות מספר ואיש מן הנוכחים לא העלה על דעתו כי מדובר בחטיפה. אביו המודאג של מרדכי פנה לרב אריה לוין (שהיה קרוב משפחה) וביקשו לברר אצל השלטונות מה עלה בגורלו של בנו. ר' אריה לוין, רבם של האסירים, שהיו לו מהלכים אצל השלטונות, הלך עוד באותו לילה אל מרכז הבולשת בירושלים ושאל את הקצין התורן היכן מרדכי קורנגולד ובמה מאשימים אותו. הקצין בדק והודיע לר' אריה לוין: "אנו לא עצרנו אותו. עשו זאת אחיכם היהודים".

החוטפים השכיבו את קורנגולד על רִצפת המכונית, כשעיניו קשורות, והביאוהו לחדר המעצר במערה שליד משמר העמק. אחר-כך הוסרה המטפחת מעל עיניו, אולם השומרים היו נכנסים אליו במסכות על פניהם ולא דיברו אתו מטוב ועד רע. הוא עצמו ביקש מהם רק תפילין וסידור ונענה בחיוב. לבד מכך היה מספר ימים בבידוד מוחלט. אחר-כך הובא לחקירה בחדר שהואר במנורת "לוקס" חזקה. הוא עמד בפני חוקריו, שישבו מאחורי שולחן, מאחוריו ניצבו שני שומרים, שהרביצו לו בכל פעם שלא ענה לעניין. קורנגולד נשאל על חבריו, שהיו אנשי אצ"ל, ונתבקש לספר על פגישותיהם ומעשיהם. חוקריו האשימוהו בהדבקת כרוזים של אצ"ל והוא נדרש למסור את שמות החברים שהיו אתו. כן שאלו אותו על עבודתו בסוכנות היהודית ועל הקשר בין עבודתו לבין פעילותו המחתרתית. קורנגולד הכחיש שהיה חבר באצ"ל, אבל לא סיפר לחוקריו כי היה חבר לח"י. עובדת חברותו בלח"י נודע לש"י רק במהלך החקירה וביום האחרון של החקירה, שאלוהו על אנשים שהיו חברי לח"י. בו ביום הודיעו לו על שחרורו; הוא הוכנס למכונית, כשעיניו קשורות, והוסע לאחד הפרדסים בקרבת כפר-סבא. שם הוסרה המטפחת מעיניו, ניתנה לו חצי לירה להוצאות הדרך, ונאמר לו: "רוץ לכיוון האורות. זוהי כפר-סבא". מרוב התרגשות, מעד ונפל. שומריו האיצו בו לקום ולהמשיך בריצה, ותוך כדי כך הסתלקו מן המקום, לא לפני שאמרו לו כי נחטף בטעות. (אכריון צה"ל, תיק פלמ"ח 19/801).

לאחר שחרורו, הוזמן קורנגולד למשרדי הבולשת בירושלים ונתבקש לתאר את פרטי חטיפתו, מקום מעצרו ומה עשו בו בזמן המעצר. לאחר מכן הודיעו לו שהוחלט להטיל עליו מעצר בית ועליו להימצא בביתו משקיעת החמה ועד הזריחה. כן הוטל עליו להתייצב פעמיים ביום בתחנת המשטרה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן